מדינות דמוקרטיות רבות בעולם משלבות קצינים בכירים בדימוס במערכת הפוליטית ואלה משמשים בתפקידים מגוונים כדוגמת נשיאים, מזכירי מדינה, שרי ביטחון, חוץ, יועצים בכירים ועוד. אחת הטענות השגורות כי מדובר ברצון לספק למדינה את ההנהגה הטובה ביותר באמצעות אנשים שהוכיחו את עצמם בתפקידי ניהול מורכבים במיוחד ובתהליכים המחייבים ביקורת עצמית כמו במערכת הצבאית. מפקדים צבאיים שצמחו במערכת הצבאית מאופיינים בכישרונות רבים שאותם הם פיתחו בעת שירותם הצבאי, ומיומנויות אלה בהחלט עשויות לתרום למערכת הפוליטית ולטובת המדינה (Weaver, 2017, p. 326). עמדה אחרת גורסת כי מבנה הכוח של המערכת הפוליטית מבוסס על ידי קבוצות אינטרס שונות כמו אנשי צבא, אנשים עם אידיאולוגיות פוליטיות סדורות, ואף אנשי עסקים המנסים לקדם אינטרסים שונים ובכך הם יוצרים התאגדויות לצורך הנצחת מעמדם במבנה הפוליטי ויכולת התמודדות מול בעלי אינטרסים מנוגדים (קורנהאוזר, 1980, עמ' 144, 148).
אולם נידמה כי בחברה הישראלית, הצטרפותם של מפקדים צבאיים בדימוס למערכת הפוליטית נובעת בעיקר מתוך זוהתה של החברה הישראלית המזוהה כחברה מיליטריסטית, לפיה לצבא ישנו השפעה על כל תחומי החברה והמערכת הצבאית נהנית מהגמוניה בתחומי חברה רבים. צרכי הביטחון בישראל השפיעו על חלוקת משאבים במדינה והצבא תמיד נהנה לאורך שנים מחלק נכבד מהתקציב השנתי של המדינה; צרכים צבאיים השפיעו על החלטות המדינה; לרוב סכסוכים נפתרו בתפיסות צבאיות ולא בהכרח בדרכי שלום; וכן המערכת הפוליטית בישראל התאפיינה בנציגות של דמויות צבאיות בכירות שלקחו חלק מאוחר יותר בתפקידים פוליטיים כמו ראשי ממשלה, שרי ביטחון, חוץ, ואפילו שרי ספורט ותחבורה.
מבוא
1. סקירת ספרות
1.1 סיבות להצטרפות למערכת הפוליטית
1.2 מיליטריזם בישראל כגורם המשפיע על הפוליטיקה הישראלית
1.3 הסבר כללי על הצטרפותם של מפקדים בכירים למערכות פוליטיות בעולם
2. הצטרפותם של מפקדים בדימוס בישראל למערכת הפוליטית
2.1 מקום המדינה ועד שנות ה-70
2.2 שנות ה-70 ועד שנות ה-2000
2.3 שנות ה-2000 ועד הזמן העכשווי
סיכום
ביבליוגרפיה