"אני עובדת כדי לשנות את התודעה של הציבור והפוליטיקאים... וחברה בארגון שנלחם כדי להקים היכל זיכרון לחללי פעולות האיבה", אמרה איה, נפגעת פעולות איבה, ונגעה בכך במאמץ של קבוצות בחברה להבנות את הזיכרון הקולקטיבי כעולם התוכן של הזהות הקולקטיבית. הבנייה הנעשית על ידי שינוי הסמנטיקה (ואתה את מהות השיח והמשמעות המוענקת למילים ולמושגים) ועל ידי הטמעת זיכרון העבר באירועים ובפעולות בהווה.
מטרת המחקר: לנתח את המשמעות שמעניקים נפגעי פעולות האיבה ליום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה.
האבחנה - בין חלל (או נכה) חייל שנפגע במסגרת שירותו הצבאי, לבין חלל (או נכה) אזרח שנפגע באירוע איבה - היתה קיימת במשך שנים רבות, כחלק ממדיניות ציבורית במדינות המערב, והיא באה לידי ביטוי בבידול. בידול בחקיקה ובאספקת שירותים ותגמולים. בשנים האחרונות השוו מרבית הזכויות של שתי הקבוצות, אבל התחזקה התביעה לביטול הבידול החברתי והתודעתי, שיצר הדרה של נפגעי פעולות האיבה מהזיכרון הקולקטיבי של השכול ומהאתוס הלאומי. ברקע: שיח הזכויות האוניברסלי הוביל להחלפת שיח הגבורה בשיח הקורבנות; השכול הפרטי הפך ציבורי עם השימוש במדיה החדשים וברשתות החברתיות, באופן שהגדיל את נגישות נפגעי פעולות האיבה לסדר היום הציבורי ולהשפעה על הזיכרון הלאומי והזהות הקולקטיבית
מבוא
סקירת ספרות
זיכרון וזהות: זיכרון קולקטיבי כמרכיב של זהות קולקטיבית
א.מרכיבי הזהות
ב. מרכיבי הזהות במדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית
מאפייני ההנצחה
הנצחה כאמצעי לחיזוק הזהות והזיכרון הקולקטיביים
ב. היחס למשפחות השכולות כמרכיב בזהות הקולקטיבית
ג. ויקטימיזציה והמעבר בין שיח גבורה ושיח קורבנות
נפגעי פעולות האיבה – מעמדם הציבורי ומאבקם להכללה בזיכרון הלאומי
א ההיררכיה של השכול
ב. הטיפול בנפגעי פעולות איבה כביטוי למדיניות בידול חברתי והדרה מהזיכרון הקולקטיבי
ג. המאבק נגד הבידול החברתי ובעד הזכות להיכלל בזיכרון הלאומי
מתודולוגיה
ממצאי המחקר
דיון בממצאים וסיכום
ביבליוגרפיה
1: מכתב הנהלת ארגון יד לבנים
2: פרוטוקול ראיון יוסי צור
3. פרוטוקול ראיון רות פרגמינגר
4. פרוטוקול ראיון דני בושקניץ
5. פרוטוקול ראיון אייבי מוזס
6. פרוטוקול ראיון איה חצב-צרפתי
