האדם האפרו-אמריקני היווה – מעצם הבאתו ליבשת האמריקנית כאדם חשוף, תלוש ממורשתו, שפתו ודתו, משולל זכויות ושונה בצבעו – מבוכה למחשבה הפוליטית והמוסרית האמריקאית ותסבוכת קונסטיטוציונית. תהליכים היסטוריים וחברתיים, שזורים בסבל, תקוות, ספקות ואכזבות, נתקלו במחסום הצבע, כשהגזענות בהיסטוריה האמריקנית, חושפת את כיעורה של החברה, בהתפתחותה הדמוקרטית; בהשלמה מתוך כדאיות ושיקולים אגואיסטיים, של עוות ועצימת העין מפגיעה קבועה בערכים הבסיסיים מאז ימי אבות האומה המייסדים, להם מייחסים ייחוד ערכים, ראיית נולד וחזון, כפי שבאו לידי ביטוי במאבק לעצמאות, במגילת העצמאות ובהצגת החוקה.
האדם האפרו-אמריקני התלותי ביקש לנער מעצמו מאות שנות השפלה. הכוחות השונים שפעלו בזירה האפרו-אמריקנית ביקשו כאחד בנייה מחודשת ומחוזקת של מודעות עצמית, חיזוק מורשת ותרבות ומאבק מקיף ללא פשרות (ועל האמצעים לכך היו הדעות חלוקות) לעיגון זכותו של האפרו-אמריקני לזהות עצמית. בערך מראשית המאה ה-20 החל מאבק ממשי עיקש, רציף ומתמשך לעיגון זכויות האפרו-אמריקני בארצות-הברית על ידי גורמים אפרו-אמריקניים. התהליך צבר תאוצה, בדרך כלל בעזרת הכנסייה האפרו-אמריקנית, שסייעה בהקמת מוסדות חינוך ומחלקה המשפטית יוצאת דופן, ממנה צמחו מנהיגים צעירים שהובילו בשיטתיות למיקוד תשומת הלב לבעיות האפרו-אמריקני בחברה האמריקנית וניהולו בצורות מחאה ייחודיות מערכה נמרצת כנגד הממשל הפדרלי, המדינתי ודעת הקהל הלבן הרחב בארצות-הברית.
נקודת המפנה, הייתה החלטת בית המשפט העליון בנושא אפליה בחינוך ב-1954 (Brown v. Board of Education of Topika).
מבוא
פרק א'. מצב האפרו-אמריקנים בארצות-הברית ומאבקם לשוויון זכויות
פרק ב'. מרטין לותר קינג ותורתו הפוליטית
פרק ג'. מלקולם אקס ומאבקו
פרק ד'. מרטין לותר קינג ומלקולם אקס: דימוי ושוני
סיכום
ביבליוגרפיה
