רקע – מערכת היחסים בין יהדות העולם ליהודי מדינת ישראל
הקשר בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות , נבע בבסיסו מחזונה של האומה היהודית לשוב לציון, מה שעודד את צמיחתה של תנועה אידיאולוגית בקרב התפוצות שמטרת העל שלה היה נושא קיבוץ הגלויות. הביטוי המשמעותי הראשון של קשר זה חל בשנת 1947. בשנה זו, ניהלו יהודי התפוצות מאבק עיקש מול ועדות האו"ם בדבר הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. ניתן לומר כי כל גורם יהודי אשר הייתה בידו יכולת השפעה על מדינות העולם גייס עצמו למשימה[1].
קשר זה המשיך להירקם עם יסודה של המדינה וקיבל את ביטויו כבר במגילת העצמאות. בהכרזה על הקמת המדינה, הוצהר כי מדינת ישראל תהיה פתוחה לקיבוץ גלויות וכי כלל חלקי העם היהודי היושב בתפוצות נקרא להתאחד סביב המטרה הנעלה של עליה ובניית הארץ וכן ליטול חלק בהתוויית החלום הישן בן אלפי שנים בדבר גאולת ישראל. גם בתקופה זו, המשיכו היהודים בתפוצות לתת סיוע למדינה המתפתחת בתחום המדיני, ההסברתי, הכספי ובנושא העלייה. יחד עם זאת, היו קיימים גם פערים אידאולוגיים בין יהודי ישראל לבין התפוצות אשר התבטאו באופנים שונים במהלך השנים.
רקע – מערכת היחסים בין יהדות העולם ליהודי מדינת ישראל
השפעות היחסים עם יהדות העולם על חוסנה של מדינת ישראל
ההשלכות של הקרע בין יהדות ארה"ב לישראל
סיכום
ביבליוגרפיה
