בפרק זה אציג את מטרת המחקר הנוכחי והשאלה המרכזית העומדת בבסיסו, את השערת המחקר, ולבסוף אציג את שיטת המחקר דרכה אבחן את השערתי. מטרת המחקר היא לבחון את אופייה ומקומה של הצנזורה הצבאית בישראל בעידן המודרני, ובאופן ספציפי לדון בשאלה האם קיימים הבדלים בשיקולי הצנזורה ודרכי פעולתה בתקיפת הכור הגרעיני בסוריה (2007) לבין שיקוליה ופעולתה במבצע צוק איתן (2014) וכיצד הם באים לידי ביטוי בשנים שחלפו בין האירועים, בהן התחוללו שינויים טכנולוגיים רחבי היקף כגון כניסתן של הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים המיידים.
הצנזורה הצבאית בישראל בוחנת מראש פרסומים הנוגעים לביטחון המדינה ומוסמכת לפסול ידיעה אם לשיטתה יש בפרסום סכנה לפגיעה בביטחון המדינה, שלום הציבור או הסדר הציבורי (תקנות לשעת חירום, 1945). העובדה כי מדינת ישראל מצויה מאז הקמתה, גם אם באופן לא רשמי, במצב חירום ביטחוני מתמיד, מביאה למתח מובנה בין ערכים דמוקרטיים מובהקים דוגמת חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, לבין הצורך במניעה מוקדמת של פרסום מידע ביטחוני למען שמירה על חיי אדם. התפיסה כי חופש הביטוי הוא אחד מיסודות המשטר דמוקרטי נובעת מהחשיבה כי אם הדמוקרטיה בבסיסה היא היכולת והזכות של האזרחים להשפיע על המדיניות הציבורית, הרי שחופש הביטוי והמידע יעזור לאזרחים לקבל את ההחלטות הראויות ביותר שהרי רק אם האזרח יהיה מודע למחדלים ולעוולות, הוא יוכל לפעול לתיקונם (וואקנין-גיל, 2015).
חלק א': מבוא
שיטת המחקר
חלק ב': סקירת ספרות על הצנזורה והצגת מקרי הבוחן
פרק 1: הצנזורה כמושג
פרק 2: הצנזורה בישראל
חלק ב': אירועים מחוללי שינוי בצנזורה בישראל
פרק 3: המהפכה התקשורתית והשלכותיה על הצנזורה
פרק 4: תקיפת הכור הגרעיני בסוריה
פרק 5: מבצע צוק איתן
פרק 6: דיון
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
