בהתחשב ברעיונות ובשיקולים שהעלו חוקרי הלאומיות כפי שנדונו על ידינו:האם זהות לאומית זקוקה לשם קיומה ובטחונה לממשלה, גבולות וסוכני אכיפה כמו צבא ומשטרה?
הלאומיות כפי שהיא מוכרת לנו כיום, הינה תוצאה של התפתחויות חברתיות, פוליטיות, היסטוריות ותרבותיות. זרעי רעיונותיה נזרעו כבר בימי יוון העתיקה, נעלמו וחזרו במרוצת השנים וההיסטוריה האנושית. זהות לאומית הוא מושג שהעסיק ומעסיק אנשי רוח, מדינאים ואזרחים, כאשר גם בהווה ישנן קבוצות לאומיות הקוראות להכרה לאומית ובינלאומית בהן בצורה של אוטונומיה ואף מדינה. אינה הסכמה גורפת בהגדרתה של הלאומיות וישנן הגדרות הנגזרות מגישות שונות ותפיסות לגבי מהי לאומיות ומהם שורשיה.
המאה ה- 17, עם התפתחותה של ההשכלה ולאור הפיחות בכוחה של הכנסיה כמכתיבה את דרכי החשיבה והחיים של הפרטים והחברות השונות באירופה, זירזה את התפתחותן של תיאוריות לאומיות שונות. תיאוריות אלה עברו גלגולים שונים וקידמו רעיונות ששאבו מהתפתחויות הסטוריות, כלכליות וצבאיות בקרב הנסיכויות והמדינות השונות באירופה. רעיונות אלה התפתחו לכדי תיאוריות והתגבשו לכדי הלאומיות המודרנית, אותה אנו מכירים וחיים כיום. לאומיות זו באה לידי ביטוי במדינות בעלות גבולות מוגדרים ומסכמים (לרוב), בהן חיים בני לאום אחד ויותר, תחת חוקים המאגדים את כולם ושואפים לרעיונות של חירות, שוויון בפני החוק ומאפיינים לאומיים המייחדים ומבדילים מדינה אחת משכנתה כגון שפה, דת, היסטוריה ועוד. מדינות מודרניות מתנהלות בתוך גבולות ברורים, לרוב מוסכמים, באמצעות מוסדות שלטוניים, האוכפים את החוקים ומנהלים את הקשר עם האזרחים. התפתחות הלאומיות ומדינות הלאום כפי שאנו מכירים כיום הינן תוצר של תהליכים תרבותיים, בין תרבותיים וחברתיים.
