רוסיה הינה אחד השחקנים הוותיקים והחזקים במערכת הבינלאומית בכלל ובמזרח התיכון בפרט. למעורבותה של רוסיה במזרח התיכון מספר סיבות: משאביו של המזרח התיכון, העובדה שמדינות באיזור הן לקוח עיקרי של הייצוא הביטחוני הרוסי, הצורך לבלום את הגלישה של האיסלאם הרדיקלי לגבולות רוסיה והתחרות בינה ובין המערב (בעיקר עם ארה"ב). כחלק מהמאמץ הרוסי לכונן באזור מערך של בנות ברית שיהווה בסיס למעמדה בו, הפכה רוסיה לשומר הסף של המשטר האיראני ושל המשטר בסוריה שניצב בפני מלחמת האזרחים. מעורבותה של רוסיה בנעשה במזרח התיכון מהווה אתגר בפני המערכת הבינלאומית אשר מבקשת לשמור על מאזן כוחות בו רוסיה נתפסת כמפרה מאזן זה.
שאלת המחקר: האם וכיצד השתנתה המערכת הבינלאומית והשימוש בעוצמה בעקבות מעורבות רוסיה בסוריה בין השנים 2014-2016?
השערת המחקר: ככל שרוסיה הפעילה עוצמה קשה במלחמת האזרחים בסוריה בין השנים 2014-2016 כך גדלה השפעתה על המערכת הבינלאומית.
פרטים על מקרה הבוחן: המעורבות הרוסית במשבר הסורי (מלחמת אזרחים) מהווה מצב אסטרטגי חדש במערכת הבינלאומית האזורית במזרח התיכון בפרט ובמערכת העולמית בכלל. למעורבות זו השלכות הן על מאזן הכוחות הפנימי בסוריה והן על המאבק בין המעצמות בעולם[1].
פרטים על התיאוריות: המקרה ייבחן לפי שתי תיאוריות שונות. התיאוריה הראשונה היא התיאוריה של ג'יימס לי[2] (Ray Lee James, 1998) מתחום מאזן הכוחות במערכות הבינלאומיות, והתיאוריה השנייה תהיה בתחום העוצמה בהתאם לתיאוריה של מורגנתאו[3] (מורגנתאו י. הנס, 1968)
