בעשור האחרון, חוות מדינות המזרח התיכון טלטלות רבות, המשפיעות על היציבות האזורית. תקופה זו החלה ב'אביב העמים' הערבי ובהפיכות השלטוניות במצרים, בה התחלפו שניים ממנהיגיה האחרונים בתוך זמן קצר יחסית. בהמשך לכך, הצליח ארגון דעא"ש לכבוש שטחים רבים בעירק, ומאוחר יותר סוריה, תוך השתלטות על מקורות נפט רבים, וגיוס מתנדבים רבים ממדינות שונות בעולם. לבסוף, מלחמת האזרחים בסוריה, שגררה מעורבות רבה יותר של איראן, רוסיה וארגון החיזבאללה, אירנית ורוסית באזור, תוך התקרבות של איראן והמיליציות אותן היא מפעילה לגבול הסורי עם ישראל, והמאבק הסעודי באיראן ובארגוניה השונים, בהם המלחמה נגד החות'ים בתימן.
בתקופת הנשיא אובאמה, הגדילה ארצות הברית את מעורבותה באזור, דבר הבא לידי ביטוי בשליחת כוחות צבא שלקחו חלק במלחמת האזרחים בסוריה, ובעיקר במלחמה נגד ארגון דעא"ש, כמו גם בתמיכה בארגוני מורדים מתונים על ידי אספקת ציוד, כלי נשק, והכשרה. עם היבחרו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית, לפני כשנה, הכריז האחרון על צמצום מעורבותה ש לארצות הברית בעולם, ובכלל זה במזרח התיכון. הדבר בא לידי ביטוי בחשיבה מחודשת על היקפי התמיכה הכלכלית של ארצות הברית במדינות וארגונים שונים, וצמצום מעורבותה הצבאים בסכסוכים שונים מחוץ לגבולותיה, תוך מתן דגש הולך וגובר על ההתאמה בין היקף הסיוע למימוש האינטרסים של ארצות הברית בקרב המדינות שמקבלות את הסיוע . כך, למשל, איים הנשיא טראמפ על צמצום התמיכה הכלכלית במדינות שיצביעו נגד ארצות הברית בהצבעה במליאת האו"ם בעקבות הכרתה בעיר ירושלים כבית ישראל.
