ד.גוטווין, "פוסט ציונות, מהפכת ההפרטה והשמאל החברתי", בתוך טוביה פרילינג (עורך), תשובה לעמית פוסט - ציוני, תל אביב,2003,עמ' 273-243
המאמר מציג את הירידה בפופולאריות של הפוסט ציונות בתחילת שנות האלפיים לאחר עשור וחצי בה גישה זו היתה מאוד פופולארית, ובוחן גישות שונות המסבירות את השינוי. לאחר מכן, מנסה המאמר להציע הסבר משלו.
פוסט ציונות כאידאולוגיה של מהפכת ההפרטה
הסברים אותם בוחן ושולל המאמר:
פרוץ האינתיפאדה השניה גרם לדעיכת הפוסט ציונות ולתומכיה לחזור לגישה של השמאל המפא"יניקי הקלאסי. גישה זו מיוצגת על ידי האמירה לפיה הפלסטינים אילצו את הישראלים הפוסט ציונות לחזור אל חיק הציונות.
שגב טוען שפוסט ציונות נולדה מתוך תחושת מיאוס מהמוות ומהמילואים שעוררה האינתיפאדה הראשונה אצל הישראלים. עכשיו עם פרוץ האינתיפאדה השניה אותם אנשים מתבדים , מתבגרים וחוזרים לרחם של הציונות כדי שזו תגן עליהן. שגב מייחס את התפשטות הפוסט ציונות גם לתהליך האמריקניזציה שעבר על ישראל, שהחל כבר בשנות ה- 60 של המאה העשרים, והובל בהתחלה על ידי העיתנואי אורי אבנרי.
גוטווין שולל את שתי התיאוריות. הוא מצביע על כך שדפוס הפעולה של ,בוכים ויורים" שמאפיין את מעמד הביניים בישראל החל אחרי מלחמת יום כיפור והמשיך במלחמת לבנון, האינתיפאדה הראשונה וגם בזו השניה. האינתיפאדה השניה עוררה גל עצום של סרבנים, מה שסותר את שתי התיאוריות הנ"ל.
תאוריה נוספת אותה העלה אורי רם מסבירה את עליית הפוסט ציונות כתגובה לעליית הגלובליזציה, לצמיחה הכלכלית הרבה ולדעיכת הלאומיות ומדינת הרווחה וליצירת מעמד המשך למעמד הביניים הישן.