בעבודה זו אבחן כיצד הגישות הראליסטיות והליברליות השפיעו על ברית הביטחון האמריקאית-יפנית בדגש על מעורבותה של יפן בסכסוכים בינלאומיים אמריקנים? הגישה הראליסטית מדגישה את הזירה הבינלאומית כאנרכית שבה מדינות מהוות את השחקן החשוב ביותר ועל המדינות לפעול בעוצמה צבאית במטרה לשמור על האינטרסים הלאומיים שלהן. בגישה זו מדינות יכולות ליצור בריתות מתוך אינטרסים ביטחוניים של כוח משולב נגד אויבים חזקים. לעומת זאת הגישה הליברלית בזירה הבינלאומית מדגישה את שיתופי הפעולה הכלכליים וחשיבותם של ארגונים בינלאומיים ליצירת שלום. גישה זו מדגישה כי יציבות עולמית תבוא באמצעות שיתופי פעולה - ובעיקר כלכליים, בין המדינות והארגונים בינלאומיים (קגלי, וויטקופף, 2002, עמ' 42).
לאחר כניעת יפן במלחמת העולם השנייה בשנת 1945, זאת חתמה על הסכם שיתוף הפעולה עם ארה"ב בשנת 1951 בעיר סן פרנסיסקו. ההסכם בסן פרנסיסקו נועד בכדי להבטיח את הנוכחות האמריקנית ביפן, פירוז יפן אך הבטחת שלמותה מצד האמריקנים, הבטחת שיקום המדינה, שילובה בתהליך הבלימה נגד הקומוניזם, וכן ברית ביטחון עם ארה"ב. אולם בעוד שהסכם בסן פרנסיסקו מוצג כסוג של שיתוף פעולה, למעשה היה זה הסכם כמעט בכפיה משום שיפן נשלטה ונכבשה תחת כיבוש אמריקני. בכך ברית הביטחון בין יפן לארה"ב נתפסה בעיני יפנים רבים בעיקר כהסכם בכפיה (Mathur, 2004, pp. 504-505).
מבוא
1. רקע תיאורטי – הגישה הראליסטית והגישה הליברלית בזירה הבינלאומית
2. התפתחות ברית הביטחון בין ארה"ב ליפן
3. ברית הביטחון בראי החברה היפנית
4. מקרי מבחן - השפעת ברית הביטחון על מעורבותה של יפן בסכסוכים אמריקנים
סיכום
ביבליוגרפיה
