תוכן עניינים
מבוא.
1. נשים בספורט הישראלי
1.1 השתתפות ספורטיבית ישירה.
1.2 מעורבות של נשים במוסדות הספורט ובתפקידים הבכירים..
1.3 מעמדן של הנשים בישראל ביחס לתחומים חברתיים אחרים..
2. אפליית התקצוב המגדרי בספורט.
2.1 מוסדות האחראים על התקציבים בספורט.
2.2 חלוקת התקציבים בתפיסה מגדרית.
2.3 סיבות לבעיית פערי התקציבים..
3. מאמצים לצמצום האפליה בתקציבית המגדרית.
3.1 חקיקת חוקים ליצירת שוויון תקציבי מגדרי בספורט.
3.2 פרויקטים לתקצוב הוגן יותר ולקידום ספורט הנשים בישראל.
סיכום ומסקנות.
ביבליוגרפיה.
מבוא
מעורבותן של הנשים בספורט בישראל הינו נמוך ביחס לגברים חרף העובדה כי נשים מהוות יותר מחצי מאוכלוסיית ישראל. נמשים מעורבות בענפי ספורט רבים בישראל כדוגמת כדורגל, כדורסל, שחייה, אתלטיקה, התעמלות ועוד, אולם למעט מספר ענפים כמו התעמלות או התעמלות אומנותית, רוב ענפי הספורט בישראל מאופיינים ברוב גברי מובהק (מזרחי, 2013, עמ' 5-6). ישנן טענות מגוונות שיכולות להסביר את המעורבות הנמוכה של נשים בענפי ספורט כדוגמת תפיסות חברתיות וסטריאוטיפיות לפיהן הספורט הינו עיסוק גברי (להב-רז, ורזניק, 2006, עמ' 90-91; (Koivula, 2001, p. 379; אין מספיק נשים בספורט שיכולות לשמש מודל לחיקוי בעבור נשים אחרות (רובינסון, 2014, ע' 47) וכן ישנן טענות כי הסיקור התקשורתי של הנשים בספורט הינו נמוך ולכן נשים אינן נמשכות לענפי ספורט שונים (Tamir & Galily, 2010, pp. 107-108). לצד אלה ישנה טענה בולטת המדגישה כי המעורבות הנמוכה של נשים בספורט נובעת גם ואולי בעיקר, מפאת החלוקה הבלתי הוגנת של התקציבים בספורט בישראל המנציחים את הנטייה להפנות תקציבים רבים יותר לטובת הגברים (בג"ץ 5325/01 עמותת ל.כ.ן. לקידום כדורסל נשים נ' המועצה המקומית רמת השרון, פ"ד נח (5) 079, ע' 95; משרדי המדע הטכנולוגיה והחלל, התרבות והספורט, 2016, עמ' 66, 68).
נתונים לאורך השנים מראים כי מרבית ענפי ספורט שבהם מעורבים גברים זוכים לתקציבים גבוהים יותר ביחס לנשים באופן בלתי מידתי. למשל בשנת 2015 87% מכלל התקציבים הציבוריים הממשלתיים שניתנו לקבוצות ספורט הועברו לקבוצות גברים ורק 13% הועברו לנשים, ואילו הוועד האולימפי תיקצב 56% מהגברים לעומת 44% מהנשים בעבור משלחת הספורטאים לאולימפיאדת ריו בשנת 2016, למרות כי נשים היוו 54% מכלל המשלחת (משרדי המדע הטכנולוגיה והחלל, התרבות והספורט, 2016, עמ' 66, 68).
