ציינו מי הם לדעתכם קובעי המדיניות המרכזיים שביקשו להוביל נושא זה לסדר היום הציבורי, מיד לאחר האירוע וטענו כי יש לטפל בבעיה באמצעים ובתקציבים ציבוריים.
כמסתבר מדו"ח מבקר המדינה, קובעי המדיניות המרכזיים שבקשו להעלות את מסקנות הדו"ח לסדר היום הציבורי בסמיכות לאסון כדי לגרום לכך שיטופל על ידי המערכת הציבורית הם:
שר הפנים, אלי ישי, הממונה על מערך הכבאות. היה לו ענין שהדו"ח ייכתב סמוך לאירוע כדי שיוכל להוכיח שהתריע מראש על המצב ולא קיבל תקציבים. פרסום הדו"ח עשוי היה להפחית מאחריותו מצד אחד ולגרום לתקצוב מחדש מצד שני, ללא רפורמה.
שר האוצר, יובל שטייניץ, הממונה על הקצאת תקציבים. היה לו ענין שהדו"ח ייכתב כדי שיוכל להראות כיצד שמר על מסגרת התקציב והתנה את התקצוב ברפורמה במערך הכבאות לה התנגד שר הפנים.
מבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס, מחבר הדו"ח, הוא קובע מדיניות, מאחר שכגוף ביקורת חיצוני, המלצותיו יביאו לשינוי המדיניות הכללית והתקציבית הנוגעת למערך הכבאות. הוא בעל עניין מרכזי כמובן לכתוב ולפרסם דו"ח על האסון.
הסבירו ונתחו את המניעים הרלוונטיים של מבקר המדינה וקבוצות קובעי מדיניות נוספים להעלות דו"ח זה מיד לאחר אסון הכרמל. במידה ועולים בדעתכם/ן מניעים נוספים שאינם מוזכרים במאמר, ניתן להוסיפם.
חוק מבקר המדינה בנוסחו המקורי כלל בתוכו שני יסודות: האחד - הביקורת במשמעותה המסורתית - ביקורת סדירות וחוקיות; והשני - ביקורת החיסכון והיעילות. בתיקון לחוק משנת 1952 התווספה ביקורת על טוהר המידות. עם השנים הורחבה הביקורת גם לבחינת האפקטיביות והביצועים של פעולות הגופים המבוקרים. החל משנות השמונים של המאה העשרים עוסקת ביקורת המדינה בישראל, במקרים הראויים, גם בהערכת תוצאותיהן של פעולות הממשל ומדיניותו.
