בחרתי בנושא זה מכיוון שהזדעזעתי לקרוא על האפליה המוסדית לה נחשפו (מעמד הקייסים ברבנות הראשית, אי הכרה ביהדותם, סוגיית הגיור, פרשת הדם) ועל המקרים הקיצוניים שבהם התנהגות שוטרים מול יוצאי אתיופיה הובילה במדינת ישראל הדמוקרטית למוות ופציעה של אזרחים, לביטויים גזעניים כנגד מיעוט יהודי, שכל 'חטאו' הוא צבע העור הכהה.
הבעיה שאני מזהה היא חוסר שוויון בהתנהלות המשטרה כלפי מיעוטים. כי כשאני משווה את התנהגות מוסדות המדינה אל יוצאי אתיופיה, להתנהגותם כלפי קבוצות אחרות בחברה, בולטים לעין מאפיינים של אי שוויון אזרחי, כמו אפליה מוסדית, שיטור יתר וביטויי גזענות. לכן בחרתי בשאלת המחקר:
באיזו מידה מקיימת המשטרה את עקרון השוויון בפני החוק בהקשר ליוצאי אתיופיה?
הממצאים מלמדים שאחוז העבירות בקרב יוצאי אתיופיה גבוה: מדו"ח מבקר המדינה (2021) עולה ששיעור תיקי החקירה של יוצאי אתיופיה ב 2019 גדול במידה ניכרת משיעורם באוכלוסייה (1.7%): פי 3.8 בקרב קטינים ופי 1.9 בקרב בגירים. עוד עולה שמספר התלונות למח"ש גדול ביותר מפי שניים משיעורם באוכלוסייה (24,033 תיקים נפתחו ב 2020 במח"ש).
לצד ריבוי התיקים נגד יוצאי העדה האתיופית, התרבו התלונות והמחאות של בני העדה נגד התנהלות לא שוויונית של המשטרה כלפיהם ולאחר עתירות שהוגשו לבג"ץ בנושא שיטור יתר כלפי יוצאי אתיופיה, הוקמה ב 2016 "ועדת פלמור".
מבוא
סקירת הספרות
דמוקרטיה, שוויון בפני החוק וסמכויות המשטרה
שיטור קהילתי בעולם מרובה תרבויות ועיקרון השוויון בפני החוק
שיטור קהילתי בישראל ומבחן השמירה על עקרון השוויון בפני החוק מול העדה האתיופית
ביטויי חוסר השוויון בהתנהלות המשטרה כלפי יוצאי אתיופיה
תכניות התערבות לטיפול באי השוויון כלפי יוצאי אתיופיה
תגובת יוצאי אתיופיה לחוסר השוויון ביחס המשטרה
מתודולוגיה
ממצאי המחקר
דיון בממצאים וסיכום
ביבליוגרפיה
