מצבי חירום, אירועי ביטחון וטרור יוצרים שבירת שגרה שלרוב מחייבים את התקשורת לדווח, לסקר ולפרש את האירועים החריגים. האופן שבו התקשורת תדווח על האירוע הינה פונקציה של משתנים רבים כדוגמת אופן השליטה של המדינה על התקשורת, אופיו של האירוע ועמדות של בעלי העניין בתקשורת (ברזילי, 1991: 28, 30-31). התקשורת שמעבירה את המשבר למרכז תשומת הלב הציבורית מחזיקה בכוח להשפיע על דעת הקהל, לקבוע את סדר היום הציבורי ולהשפיע על התרחשות האירוע בכך שהיא מחייה ומנציחה את האירוע ובאופן שבו היא מציגה את הנעשה באירוע על ידי הצגה אובייקטיבית/מטעה/מוטה של האירוע (Nijkrake, Gosselt, & Gutteling, 2015: 82).
כאשר מתמקדים באירועי טרור, התקשורת הינה בעלת השפעה רבה על האופן שבו נקבע השיח הציבורי כלפי האירוע. התקשורת מחזיקה בכוח להציג תמונות זוועה מהאירוע ובכך להגביר את תחושת ההלם, האימה והפחד מהטרור, או לחלופין להסתיר את האירוע או חלקים ממנו ובכך להקטין את עוצמת המשבר Hoskins, 2006: 458)). למעשה, ישנן עמדות שונות הגורסות כי אופן הסיקור של אירועי טרור יהיה מושפע בראש ובראשונה מעוצמת האירוע והיקף הנפגעים (Sui, Dunaway, Sobek, Abad, Goodman, & Saha, 2017: 4, 11-12); עמדה אחרת גורסת כי מיקומו של האירוע הוא בעל השפעה מכרעת על אופן הסיקור ואירועי טרור המתקיימים בערים מרכזיות לרוב יזכו בסיקור תקשורתי נרחב ביחס לאירועים דומים המתקיימים בפריפריה (ירחי וצפתי, 2009: 51, 56; Chermak, & Gruenewald, 2006: 445-451), ואילו עמדה נוספת גורסת כי אופי האירוע – חבלה, חטיפה, שימוש בנק חם או קר הינם גם-כן מאפיינים המשפיעים על אופן סיקור האירוע (Chermak, & Gruenewald, 2006: 445-451).
מבוא
סקירת ספרות
סיקור תקשורתי במצבי משבר
סיקור תקשורתי באירועי טרור
אופי סיקור אירועי טרור לפי אזורים גיאוגרפיים
מתודולוגיה
ממצאים
נתונים סטטיסטיים אודות הפיגועים בחלוקה לפי מרכז ופריפריה
ייצוג הקורבנות
ייצוג התוקף ומניעיו
ערכים חדשותיים נוספים
דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
