תרומתן של נשות העלייה השנייה למעמד הנשים ולשוויון מגדרי ביישוב היהודי: סיפוריהן של דבורה דיין ורחל כצנלסון שז"ר
העלייה השנייה הייתה בין השנים 1905- 1914 ומנתה כ - 35,000 איש ברובם צעירים, צעירות, רווקים ורווקות חילוניים. רוב אנשי העלייה השנייה התמקדו בבניית חברה חדשה ממניעים לאומיים סוציאליסטים. כפי שמתאר שביד העלייה השנייה לא הייתה עלייה שנבעה ממקור אחד . היה זה ציבור מלוקט של פרטים , שבל אחד ואחד בתוכו עבר גלגולים רבים , עד שהגיע לארץ ישראל . גם לא היה זה ציבור שנצטרף על נקלה לעולם רוחני אחיד ומגובש . הוא היה יליד תקופה של תסיסה רוחנית עזה , שנסחפו בה למערבולת אחת זרמים רוחניים שונים זה מזה וסותרים זה את זה : יהדות המסורת הצרופה מצד אחד , ההשכלה מצד שני , והסוציאליזם מצד שלישי , והעלייה השנייה ייצגה בצירופה את הפסיפס הרב גוני של תרבות תקופתה[1].
העלייה השנייה הייתה תקופה של חיפוש אחר מודל נשי של הפועלת . עם איזו דמות עליה להזדהות : עם האיכרה הרוסייה , או עם הפלאחית המקומית ? באותה עת לא הייתה בנמצא מסגרת להכשרה פורמאלית של נשים לחקלאות , או איזשהו מודל נשי של פועלת חלוצה , שממנו יוכלו הנשים לקחת דוגמה וללמוד . במושבות העלייה הראשונה לא נוצרה דמות של פועלת יהודייה שעמה יכלו חלוצות העלייה השנייה להזדהות , ואילו הנשים היהודיות בנות העדה הספרדית המסורתית לא נהגו לעבוד מחוץ למשק הבית .
מבוא
1. פרק ראשון- העלייה השנייה: רקע ומאפיינים
2. פרק שני: נשות העלייה השנייה
2.1 נשות העלייה השנייה: רקע ומאפיינים
2.2 דמות 'העברייה החדשה'
2.3 'התנפצות המיתוס' ואי השוויון ביישוב היהודי
3. פרק שלישי: המאבק לשוויון זכויות
3.1 נשים במקצועות 'גבריים'
3.2 הקמת מוסדות לשוויון נשים
4. פרק רביעי: דבורה דיין ותרומתה למאבק בשוויון
5. רחל כצנלסון שז"ר ותרומתה למאבק בשוויון
דיון ומסקנות
רשימת מקורות
