המרחב הציבורי הינו מרחב המקיים באופן טבעי, מעצם הגדרתו, מנעד גבוה של חוסר וודאות. המרחב הציבורי, ובעיקר זה העירוני, הינו מפגש של האדם הפרטי עם זרים, תנאי העיר, ואינטראקציות קצרות ודחוסות עם המוני אנשים. מתוקף עובדה זו, המרחב העירוני נחשב לצד הנגדי והדיכוטומי של הבית, ולכן נחשב לבלתי מוגן, לא בטוח, ובעל ממד מסוים של סכנה מעצם הגדרתו (Jackson & Bradford, 2010). יחד עם זאת, לכל מרחב עירוני, עם מדובר בשכונה או רחוב גדול, ישנה היסטוריה, אוכלוסייה, ומודעות ציבורית מסוימת כלפי אותו אזור. בשל כך, בעגה הקרימינולוגית, רמת הביטחון במקום מסוים אינו רק אסופה של מספרים והסתברויות, אלא כוללים במידה רבה גם את תחושתו של האזרח, ומידת בטחונו, אשר לעיתים, אינה קשורה כלל למידת הביטחון 'האמתית' אמפירית הקיימת באותו מקום, ומתבססת על מקרי עבר ומספר האירועים הפליליים וחומרתם (Brooks, 2010).
עבודת מחקר זו תתמקד דווקא באותה סוגיה חמקמקה של 'תחושת ביטחון', כאשר אוכלוסיית המיקוד תהיה אזרחים קשישים בישראל. אוכלוסיית הקשישים בישראל ובעולם, נחשבת לאחת מהאוכלוסיות החלשות (ביחד עם אוכלוסיית הנשים בעיקר) ולכן יש חשיבות רבה יותר להבטיח את בטחונה ולאפשר את החופשיות שבה היא נעה. כאשר לא קיימת תחושת ביטחון מספקת בקרב הקשיש, הוא עלול להזניח את חובותיו כלפי עצמו, ואולי אף להיפגע מבחינה גופנית, עקב מחסור בפעילות גופנית (Fonad, Wahlin, Heikkila & Emami, 2006).
מבוא.
1. סקירת ספרות.
1.1 תחושת ביטחון
1.1.1 הקדמה.
1.1.2 הממד העירוני וגורמים המשפיעים על תחושת הביטחון
1.1.3 תחושת הביטחון הנתפסת של הקשיש..
1.2 השיטור הקהילתי
1.2.1 רקע והקדמה.
1.2.2 מאפיינים של שיטור קהילתי
1.2.3 שיטור קהילתי ועירוני בישראל.
1.2.4 המשטר האזרחי כחלק מהשיטור הקהילתי
1.3 השפעת השיטור הקהילתי על תחושת הביטחון
1.3.1 השפעתו על תחושת הביטחון של כלל הציבור.
1.3.2 השפעת השיטור הקהילתי על קשישים.
2. שיטות מחקר.
2.1 כלי המחקר.
2.2 משתתפי המחקר.
2.3 הליך המחקר.
2.4 ניתוח הממצאים.
2.5 אתיקה במחקר.
3. ממצאים.
3.1 רמת ביטחון נתפסת וביטוייה.
3.2 השפעות דמוגרפיות על רמת הביטחון
4. מקורות
נספחים.
נספח א׳: תבנית הריאיון
נספח ב׳: הראיונות.
