מבוא
מחקר זה עוסק במתבגרים להורים אלכוהליסטים ובוחן אם מתבגרים הללו סובלים מתמיכה חברתית ותחושת מסוגלות עצמית נמוכים. הורים משפיעים על מתבגרים ומעצבים את התפתחותם באמצעות אימון, מודל והקשר סביבתי (Kliewer et al., 2006) ונוכחותם עבור מתבגרים חשובה מאין כמותה עבור התפתחות חברתית ותחושת מסוגלות עצמית חיובית. עם זאת, הורים אלכוהליסטים לעיתים בעת צורך דוחקים את ילדיהם והופכים את האלכוהול למקום ראשוני ועיקרי עבורם (Barnard & Mckegancy, 2004). תפקוד ההורים נפגע בזמן תקופה קרטיתית להתפתחות מתבגרים מבחינה חברתית ומבחינה אישיותית. גיל ההתבגרות עלול להיות גיל מורכב וקשה והעדר נוכחות הורית מכילה, תומכת, מחוברת ומודעות למתרחש עלולים מתבגרים לסבול מבעיות התפתחותיות רבות.
הסיבה להתמקד ולחקור נושא זה נובעת מהצורך להכין תוכניות התערבות עבור בתי ספר המתמודדים עם מתבגרים המגיעים לאחר אירועים קשים בהם ראו את ההוריהם בהתקף בו הם זקוקים לאלכוהול, התקפים המלווים באגרסיביות ולעתים כוללים אלימות כלפי המתבגרים, או מקרים קשים יותר בהם נחשפים המתבגרים להורה במצב צריכת מנת יתר ואף מוות. המתבגרים עלולים להגיע לבית הספר עצבניים ולחוצים וכתוצאה מכך להראות בין היתר יכולות לימודיות נמוכות, קשיים חברתיים ותחושת מסוגלות עצמית נמוכה. במקרה הגרוע מתבגרים להורים אלכוהליסטים נוטים לא להראות נוכחות בבית ספר, בעיות בביקור סדיר, וכתחליף לבית הספר הם יכולים לחפש מענה למצוקתם ברחוב.
