שאלה 1
א. נתחו מנקודת מבט של צדק פמיניסטי, באיזו מידה מוצדקים המהלכים שנוקטות אוניברסיטת סטנפורד ואוניברסיטאות אחרות, במטרה לקדם את ההשתלבות של נשים בלימודי מדעי המחשב, ומדוע?
תפיסת הצדק הפמיניסטית איננה באמת תפיסה אחת אלא מגוון של גישות שונות, לעתים סותרות. ואמנם, במקרה זה, לדעתי, גישות פמיניסטיות שונות תאמרנה דברים שונים לגבי התכניות החדשות לשילוב נשים בלימודי המחשבים. בתור התחלה, הבה נשים לב שהצעדים שנוקטת אוניברסיטת סטנפורד מעידים בעקיפין על כמה הנחות שונות, ואז נראה איזו הנחה תואמת לאיזו מין הגות פמיניסטית.
ראשית, ישנה ההנחה הבטוחה יחסית שעד כה נשים פחות נחשפו ללימודי מחשב ולכן, על מנת לשלבן טוב יותר בתחום זה, יש להנגיש את החוג למדעי המחשב למתחילים גמורים. כאן אין בהכרח התאמה של תכנית הלימודים לנשים דווקא, אלא פשוט התחשבות בסטודנטים חדשים הבאים מחוץ לתחום, כאשר זו עובדה היסטורית שזה במקרה חופף במידה רבה את האוכלוסייה הנשית באקדמיה.
שאלה 2
א. מה לדעתכם תהיה עמדתו של פיטר סינגר, כלפי הסחר הבינלאומי בפסולת כפי שעולה מהכתבה, כאשר מדינות מפותחות וחזקות במערב, מייצאות את הפסולת המזיקה שלהם למדינות לא-מפותחות?
פיטר סינגר מחזיק בתפיסת צדק ששמה דגש על תוצאות ולאו דווקא על כוונות. משום כך, הימנעות מלהושיט יד לאדם במצוקה עלולה להיות חמורה באותה מידה, אולי גם יותר, ממקרה של פגיעה פעילה בזולת. סינגר שואל בעקבות כך האם המותרות הרבים מהם נהנים אזרחי המערב הם אמנם "בלתי מזיקים". שכן אם אותם המשאבים היו מוקדשים לסילוק מצוקות חמורות בעולם השלישי, המחיר היחידי של זה היה פגיעה מתונה יחסית בנוחות וברווחה של אזרחי הארצות העשירות. כאשר זו המשוואה המוסרית, ברור לסינגר שהושטת יד לעזרה לאנשים פחות ברי מזל היא לא רק אלטרואיזם וגדלות נפש של ה"צדיקים" שבינינו, אלא חובה מוסרית יסודית המוטלת על כולנו.
