חלק א':
1. סוג העוול הראשון הבא לידי ביטוי במאמר הוא עוול חברתי- כלכלי בו ישנה דחיקה לשוליים הכלכליים וקיפוח. "ההדרה משירותי בריאות ורווחה של מרבית ההורים מבקשי המקלט מדרדרת משפחות רבות למצוקה כלכלית קשה". מדינת ישראל לא מגבשת מדיניות לטיפול בפליטים בישראל ולכן זכויותיהם נפגעות וההדרה שלהם מהווה עוול חברתי- כלכלי (פרייזר, 2004).
סוג עוול שני הבא לידי ביטוי במאמר הוא עוול תרבותי או סמלי אשר מתבטא באי- הכרה ובוז. "מדינת ישראל רואה בהם "מסתננים", נמנעת מקביעת מדיניות ברורה בנוגע למעמדם ולזכויותיהם, ואין רשות במוגדרת המרכזת את הטיפול בהם". על אף שלא מעט מהפליטים בישראל מחזיקים ב"אשרת שהייה ממשרד הפנים" מדינת ישראל לא מכירה בזכויות שלהם ולא מעט פעמים יש קריאות בוז כלפיהם "יש הטוענים שהם מסכנים את אופייה של המדינה היהודית ועלולים להזיק לחברה הישראלית במגוון של דרכים" (פרייזר, 2004).
חלק ב':
1. הבעיה המרכזית שמוצגת בדו"ח היא שניכר פער משמעותי בין אנשים ממעמד כלכלי- חברתי נמוך, נטולי השכלה והכנסה גבוהה לבין אנשים ממעמד כלכלי- חברתי גבוה, בעלי השכלה והכנסה גבוהה. הפער בא לידי ביטוי בקשר חזק המראה כי אנשים הנמנים על אוכלוסיית המעמד הכלכלי- חברתי נמוך מתאפיינים בתחלואה ובתמותה גבוהות יותר מאשר אוכלוסיית המעמד הכלכלי- חברתי הגבוה (בנק ישראל, 2016).
בעיה זו באה לידי ביטוי גם בצורה הפוכה – תחלואה גבוה (בריאות לקויה) עשויה להשפיע על כושר עבודה ומשם על מצב חברתי- כלכלי נמוך.
