תיאורית השימושים והסיפוקים גורסת, כי הדרך שבה בוחרים אנשים לבלות את זמן הפנאי שלהם הינה רציונאלית. כלומר, נעשית בקפידה תוך מודעות קיימת לגבי עצם הבחירה, הסיבות לבחירה ועצם המניעים המובילים אותם לבחור בפלטפורמה אחת על פני אחרת (Lin, Fang, Hsueh & Lai, 2019). תיאוריה זו שונה בתכלית מתיאוריות קודמות מתחום התקשורת והתרבות, אשר הניחו כי התוכן והמסרים הם החשובים והאדם הינו גורם פסיבי יותר, אשר ניתן "לבחור" עבורו כיצד הוא יבלה את זמן הפנאי שלו, ושזמן פנאי זה ישרת את האינטרס הציבורי או הלאומי. בניגוד לתפיסות אלו, תיאוריות כמו תיאורית השימושים והסיפוקים, הראתה כיצד האקטיביות של הצרכן מובילה להתרחק ממסרים אותם הוא לא מקבל או מסכים להם, או לחילופין להתנגד ולשנות אותם (Ifinedo, 2016).
למרות ותיקותה של תיאוריה זו, הכלים שהתבססו בעקבות התיאוריה, נחשבים עדיין לדרך הנכונה לנתח ולבצע מחקרי התקבלות, אשר מלמדים על האופן שבו אנשים נקשרים לפלטפורמות מסוימות ומתרחקים מאחרות (Phua, Jin & Kim, 2017).
דוגמא לפלטפורמה מסוג זה אשר צוברת עניין הולך וגובר בשנים האחרונות, היא זו של רשת פייסבוק (מאנגלית: Facebook), המהווה אתר אינטרנט המופעל על ידי חברת "פייסבוק" האמריקאית. פייסבוק הינה הרשת החברתית המקוונת הגדולה בעולם והיא זמינה ביותר מ-70 שפות. נכון ליולי 2019 יש לפייסבוק 2.41 מיליארד דפי משתמש פעילים, מתוכם 76% נשים ו 1.59 מיליארד משתמשים פעילים בתדירות יומית. יש יותר מ 1.4 מיליארד קבוצות בפייסבוק. פייסבוק הינו האתר השני הנצפה ביותר באינטרנט ברחבי העולם, ומקום שלישי בישראל.
מבוא
1. סקירת ספרות
1.1 תיאורית השימושים והסיפוקים בראי הרשת החברתית
1.1.1 רקע
1.1.2 הגדרות
1.1.3 תיאורית השימושים והסיפוקים בעידן הרשתות החברתיות
1.2 הורות במציאות דיגיטאלית
1.2.1 רקע
1.2.2 שינויים ביחסי הורה- ילד
1.2.3 סיכונים והזדמנויות בהורות במציאות טכנולוגית
1.3 מקומן של קבוצות פייסבוק אצל הורים ואימהות
2. מתודולוגיה
2.1 שדה המחקר
2.2 כלי המחקר
2.3 משתתפות המחקר
2.4 ניתוח הממצאים
3. ממצאים
3.1 צרכים אינטגרטיביים
3.2 צרכים אסקפיסטים
3.3 צרכים אפקטיביים
3.4 צרכים קוגניטיביים
4. דיון ומסקנות
4.1 סופה האפשרי של הצרכנות ההגמונית
4.2 הפנאי במציאות של הורות עמוסה ודיגיטאלית
4.3 סיכום ומגבלות
5. מקורות
נספחים
נספח א׳: מדריך הריאיון
נספח ב׳: ראיונות המחקר
