אחריות תאגידית הינה שם כולל לגישה הרואה בארגון כחלק בלתי נפרד מהקהילה בה הוא פועל, אשר לפעולותיו יש השלכות על קהילה זו. על השלכות אלו עליו לקחת אחריות, תוך ביצוע פעולות אשר ימנעו פגיעה בקהילה, או לחילופין, יאפשרו פתרון לבעיות או צרכים הנדרשים בה, ושאינם בהכרח יביאו לשגשוג כלכלי לארגון. לפי תפיסה זו, הארגון צריך להתנהל בתור ׳אזרח הגון׳, לא רק בכך שהוא לא יזיק לחברה, אלא גם בכך שישתמש בכוחו, גדלו ועצמתו הכלכלית כדי לתרום בצורה ממשית לחברה בה הוא פועל (מישורי, 2017).
בישראל, ניתן לציין מגמה אשר מתפתחת, בעיקר מתחילת שנות ה-2000, אשר מביאה ארגונים להבליט ולהציג את תרומתם לקהילה, שלרוב התבטאה בפעילות פילנטרופית ובהזרמה של כספים למען מיזמים וארגונים בעלי לגיטימציה ציבורית לפעולתן. בשנים האחרונות ישנו שינוי בהיבט זה, וכעת פעילות זו אינה מספקת. לחלופין, אחריות תאגידית נתפסת כגישה כלל מערכתית. אין ארגון יכול לתרום לנזקקים, זאת בעוד הוא מתייחס בצורה פושעת ובלתי מוסרית לעובדיו, ומנהל את מאבקו בשוק התחרותי בשיטות שאינן אתיות. כלומר, חייב להיות חיבור מהותי וערכי בין הפעילות החברתית לבין הנזק החברתי הנגרם על ידי הארגון (אהרוני וברקאי, 2018).
בעקבות זאת, ארגונים רבים משלבים פעילויות חברתיות כמו תרומה לקהילה, קידום פרויקטים חינוכיים והעסקת מגזרים שונים כגון חרדים, נשים, אנשים עם מוגבלויות וכדומה. קידום פרויקטים שכאלו, מאפשר לארגון לתרום בצורה אותנטית והוא בעל שיפור מידי כלפי החברה הכללית או חלקים בה, אך גם מאפשר לארגון ליהנות משני עולמות עיקריים.
מבוא
1. סקירת ספרות
1.1 רקע והגדרה של אחריות תאגידית
1.2 אחריות תאגידית בישראל
1.3 אחריות תאגידית בהעסקת בעלי מוגבלויות
2. מתודולוגיה
2.1 כלי המחקר
2.1.1 ראיונות חצי מובנים
2.1.2 תצפיות
2.2 שדה המחקר
2.3 משתתפי המחקר
2.4 הליך המחקר
2.5 ניתוח הממצאים
2.6 מגבלות המחקר
3. ממצאים
3.1 גיוס של עובדים
3.2 סיבות לגיוס של עובדים
3.3 קשיים ובעיות בגיוס בעלי מוגבלויות
3.4 פתרונות בגיוס עובדים בעלי מוגבלויות
4. דיון בממצאי המחקר
4.1 תקרת הזכוכית של בעלי המוגבלויות
4.2 בין ערכי המסחר לערכי המוסר
5. סיכום
6. מקורות
נספחים
נספח א׳: ראיונות המחקר
נספח ב׳: תצפיות המחקר
