חלק א' – סקירת ספרות
פנאי הינו מונח מורכב, בעל מגוון הגדרות וממדים שניתן לבחנם לפיו. הגדרה רווחת לפנאי הינה כוללת פעילות מהנה, שנבחרת בצורה וולונטרית ומאופיינת במחויבת נמוכה, ואיננה עבודה או ייצור (מירו-יפה, 2013). פעילות פנאי המבוססת על בחירה חופשית ומוטיבציה פנימית (מוטיבציה הנובעת מתחושות אישיות כמו סיפוק ועניין ולא מתגמולים חיצוניים) לרוב מהווה חוויה מתגמלת בפני עצמה, שכן מאפשרת לפרט לבטא את עצמו וממלאת מגוון פונקציות בחייו האישיים והחברתיים, כגון הרחבת המיומנויות, הרחבת המעגל החברתי, גיוון השגרה ותרומה לפיתוח עצמי משמעותי. בזקנה, הגדרת הפנאי אינה שונה, אך לעומת גילאי הביניים, הפנאי לא מהווה חלופה לזמן פנוי, ואף הופך למשמעותי במיוחד בזיקנה (קליבנסקי, 2014).
כמו כן, הודות לעלייה בתוחלת החיים בעשורים האחרונים, עלה שיעורה של אוכלוסיית הקשישים (בני 65 ומעלה) בעולם ובישראל בפרט. לאור זאת, התחדדה ההכרה בכך שהפרישה מהעבודה אינה אומרת שיש לפרוש מהחיים, אלא דווקא להפך, היא פותחת שלב חדש וארוך בחיים, שיכול להימשך 20 שנה ואף יותר. לכן, רשויות המדינה דואגות כי הקשישים ימשיכו להיות פעילים ומעורבים בחייהם עד כמה שניתן, מתוך הבנה שזיקנה מכובדת היא זקנה פעילה, הכוללת מעורבות בפעילויות פנאי רבות ומגוונות, כגון ספורט, טיולים, הופעות, תחביבים שונים, פעילויות במועדוני הקשיש, פעילויות קוגניטיביות (האזנה להרצאות, למידת שפה חדשה וכו'), ועוד.
