שאלה א': תודעה כוזבת
המושג "תודעה כוזבת" מקורו בהגות המרקסיסטית-ביקורתית, והוא מתייחס לחוסר ההתאמה בין תפיסות, ערכים, השקפות ואידאולוגיה של בני אדם לבין המיקום שלהם במערכת החברתית המעמדית. התודעה הכוזבת, אשר מגיעה מעולם הסוציולוגיה של החשד, באה לידי ביטוי בצורת אידאולוגיה אשר שולטת במודעות של אדם מדוכא או קבוצה מדוכאת, באופן שמצדיק או משמר את הדיכוי. כך, למשל, בעלי ההון, האליטות, או הגברים, קובעים את האידיאולוגיה ומתמרנים לפי שאיפותיהם ורצונותיהם את אלו תחת שליטתם, כמו מעמד הפועלים, המזרחים או הנשים.
דוגמה טובה לכך ניתן לראות בתקופת המחאה החברתית בשנת 2011, כאשר לכאורה הייתה אמורה ההסכמה בדבר הוזלת יוקר המחיה בישראל לאגד תחתיה את כל המגזרים והמעמדות בישראל, אך לא כך היה, כאשר קשה היה למצוא מפגינים מקרב הציבור המזרחי מהמעמד הנמוך במחאה. התודעה הכוזבת הסבירה זאת בכך שהאידיאולוגיה הדתית-לאומנית של אותו מעמד היא זו אשר מונעת ממנו לזהות את האינטרסים הכלכליים שלו ולפעול על מנת לקדם אותם (מזרחי, 2017, עמ' 21).
שאלה ב': סוציולוגיה של חשד וסוציולוגיה של משמעות
סוציולוגיה של חשד, היא בעצם הסוציולוגיה הביקורתית, אשר מפרשת באמצעות מושג ה"תודעה הכוזבת" את התנהגותם של נחקריה. הסוציולוגיה של החשד מונעת מן המוטיבציה לגלות את המשמעות האמיתית ההכרחית להבנתם של הנחקרים, ומניחה הנחות בדבר קיומם של מבנים כלכליים ומוסדיים, מבנים אשר סמויים מעיני הנחקרים אך ידועים לחוקר (מזרחי, 2017, עמ' 12).
