אחת הסיסמאות המוכרות והנפוצות ביותר בקרב העוסקים בחינוך גופני וספורט, וביתר שאת אצל בני נוער, הוא – 'ספורט בונה אופי'. אמונה זו התבססה עוד מימי יוון העתיקה, בידי פילוסופים שקישרו בין הספורט לנפש. בימנו המחשבה היוונית העתיקה היא נוכחת וקיימת, ובמדינות מסוימות, כמו בארה"ב אף תופסת חלק בלתי נפרד ומרכזי בחיי היום יום של האזרח, בעיקר בקרב בני העילית (פייגין, 2004, עמ' 147).
באופן טבעי אנו נוטים להאמין שספורט אכן בונה אופי חזק, יציב, מנהיגותי וכזה שמשפר את איכותו של האדם. מחקרים רבים נעשו על השפעת הספורט על האדם, וחלק מהמחקרים מצביעים גם על השפעות שהן שליליות לחברה.
בספרות המקצועית קיימים מחקרים רבים המעידים על תרומתו של הספורט ליצירת ערכים ואופי תחרותי והישגי אצל הילד, החל מגיל הינקות – הגיל הרך. יחד עם זאת, אין מחקרים אמפירים שמוכחים טענות אלה, שכן קשה למדוד "בניית אופי" ע"י מספרים (לידור, רם, 2015, עמ' 120)
ספורט נקשר לערכים כמו: מנהיגות, יושרה, הקרבה עצמית למען החברה / חברים, התנהגות חברתית הולמת לחברה בה הם חיים, כבוד והערכה לאחר, משמעת עצמית, צניעות, נאמנות והגינות. ע"פ מחקרים הספורט מאפשר לפתח יכולות מיטביות כמו מודעות לגוף, דימוי גוף חיובי, התאוששות מהפסדים, התחשבות באחרים, מודעות אישית וקבוצתית, ביטוי עצמי ומצוינות. (רסקין, 1995, עמ' 211-212).
מבוא
פרק 1 - קבוצת המחקר
פרק 2 – הדרישות שמציב ספורט וכושר גופני בפני הנוער
ספורט תחרותי מקצועי
פרק 3- התכונות / יכולות / כישורים שמפתח הספורט
מודעות חברתית
מיקוד במטרה, חתירה להצלחה
תפיסת סיטואציות בזמן קצר
תחושת מסוגלות גבוהה
ניהול זמן
דימוי עצמי חיובי וביטחון עצמי
פרק 4 – תאוריות ומחקרים
סיכום
ביבליוגרפיה
