בחינת מערכת היחסים בין נשים לתחום הספורט יכולה לשקף את מעמדה של האישה בחברה. המאבק של מעמד האישה הוביל נשים לפרוץ מהספרה הביתית לציבורית ואכן לעומת תחילת המאה ה-20 ניתן לומר שהשינויים מרחיקי לכת, אך עם זאת כיום עדיין ישנו פער במדדים השונים בין נשים לגברים באופן כללי ובפרט בתחום הספורט (בן פורת,2008). בחיבור זה אבקש לדון בטענה כיצד לעיסוק בספורט ובפעילות גופנית יש פוטנציאל לחזק ולהעצים את מעמדן של נשים. אתייחס לפעילות רכיבה על אופניים, גלישת גלים ורולר דרבי. ואראה כיצד בכול אחד מפעליות אלה מעמדן של נשים מתחזק או בעל פוטנציאל להתחזקות והובלת שינוי במעמדן בספורט ובכלל בחברה.
בסוף המאה ה-19 נשים החלו לעסוק בתחומים שונים בספורט במסגרת פעילות בשעות הפנאי. אחת הפעילויות שהפכו למאוד פופולריות בקרב נשים במעמד הביניים הייתה רכיבה על אופניים (בן פורת,2008). אומנם העיסוק ברכיבה לא נחשבה כספורט במובן התחרותי אך ההשפעה של פעילות זו על נשים ומעמדן היה חשוב לא פחות. עצם הפעולה עצמה של רכיבה על אופניים הובילה לכך שנשים החלו לצאת מהבית, יציאה זו היא אינה רק במובן הפיזי אך גם ובעיקר יציאה תודעתית מהספרה הביתית לספרה הציבורית שנתפסת כספרה הדומיננטית, הגברית. רכיבה על אופניים הובילה גם לשינוי בקוד לבושן של נשים. הם עברו מלבוש שמלות כבדות, בעלות נפח הדוקות עם מחוכים מסורבלים לשמלות רפויות וקלילות יותר.
