באסלאם, כמו בדתות מונותיאיסטיות אחרות, היהדות והנצרות, היו זרמים דתיים שונים, בעלי גישה שונה לפרשנות הדתית. כל עוד המדינה המוסלמית הייתה מדינה דתית, החולקים על הפרשנות האסלאמית השולטת, ביקשו להשליט את פרשנותם וקראו תגר על השלטון הקיים. כבר בראשית האסלאם, התעוררו קונפליקטים בין גישות שונות, שאמנם היו תיאולוגיות אך בהיות המדינה דתית, הייתה להם מטרה שלטונית. כך למשל, החואריג' או סיעת יורשי הח'ליפה עלי, שתחילתה סכסוך בדבר היורש, אך המשכה כאסלאם השיעי הוא דתי (לצרוס-יפה, 1967 ).
תופעת האחים המוסלמים, המהווה את התנועה הפוליטית האסלאמית המשמעותית ביותר בעולם הערבי המודרני (חטינה וקופפרשמידט, 2012), שונה משום שמרבית מדינות ערב אינן כבר תחת שלטון דתי. אדרבא, הן מצויות בתהליך של חדירת השפעות מערביות מזה כמאתיים שנה. כמו תנועות מוסלמיות אחרות חלק ניכר מן המאבק שלהן הינו כנגד המודרניזציה והתמערבות המדינה והחברה (סיון, 1986).
היריבות בין האסלאם למערב, תחילתה בעיקר במאה התשע עשרה והמאה העשרים (וינטר, 1989). עד אז האזורים המוסלמיים לפחות במזרח התיכון היו תחת שלטון מוסלמי במסגרת האימפריה העת'מאנית Cleveland & Bunton, 2016)) . הקמתה של המדינה העת'מאנית במאה החמש עשרה, והכיבושים המהירים במאתיים השנים לאחר מכן, הביאו לכך שלא רק אזורים מוסלמיים באגן הים התיכון, אלא אזורים נוצריים נפלו תחת שליטה מוסלמית. בהשתלטות הערבית הראשונה על מדינות הים התיכון המזרחי, הדרומי והמערבי (ספרד), במאה השביעית ותחילת השמינית, העולם הנוצרי ואירופה היו בשקיעה תרבותית, כלכלית ומדינית הידועה כימי הביניים, או "התקופה החשוכה" (dark ages). לעומת זאת בהשתלטות המוסלמית באמצעות העת'מאנים, אירופה והעולם הנוצרי היה מצוי כבר בתהליכי צמיחה ופריחה משמעותית, קרי: הרנסנס ותקופת הגילויים הגדולה Cleveland & Bunton, 2016)).
מבוא
פרק ראשון: סקירת ספרות
האידיאולוגיה של האחים המוסלמים
הפעילות החינוכית והחברתית של האחים המוסלמים
מבנה התנועה ומקורות המימון שלה.
פרק שני : התמודדות המשטר והשלטון במצרים עם תנועת האחים המוסלמים
יחסי המדינה והאחים המוסלמים בתקופה המלוכנית (1952-1928)
יחסי האחים המוסלמים והשלטון הנאצריסטי (1970-1952)
תקופת סאדאת- שנות השבעים
תקופת חסני מובארך: מרצח נשיא לאביב ערבי
האביב הערבי: תקוות גדולות
פרק שלישי: דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
