עבודה זו מבקשת לבחון כיצד משתלבת הספרות המקצועית אשר באה לתאר ארגונים אשר מבקשים לעזור לבני נוער בסיכון, לצד החוויה המעשית של ביקור בארגון מן הסוג. ראשית אתאר בקצרה את הארגון ולאחר מכן אבקש להראות כיצד מגוון דעות נבחרות של חוקרים באים לידי ביטוי, או שלא, בארגון הנבדק. הארגון הנבדק הינו ארגון הפוך על הפוך אשר הוקם בסוף שנות התשעים על ידי עמותת עלם, וכיום כולל 13 מרכזים שונים ברחבי המדינה.
הפוך על הפוך כארגון וולונטרי: מבוסס על המאמר: קטן, י. (1988). ארגונים וולונטריים- תחליף או שותף לפעילות המדינה בתחום הרווחה
בראשית מאמרו מציין קטן את השחיקה אשר מתרחשת בעולם הרווחה החל משנות השבעים, במדינות המערב בכלל ובישראל בפרט. פועל יוצא של שחיקה זו היה הגבלת חקיקה סוציאלית, קיצוץ בתקציבים לתקציב הרווחה וביטול תכניות חברתיות שונות. את מקומה של המדינה היו אמורים לנטול, בין השאר, הארגונים הוולונטריים שאינם למטרת רווח(קטן, 1988). ואכן, ארגון הפוך על הפוך הינו ארגון אשר הוקם על ידי עמותה של מתנדבים על מנת למצוא פתרון למשבר הזה אשר הביא לצמצום ביכולת המדינה לתמוך בפרטים אשר זקוקים לתמיכת הרווחה. יש לציין כי ייתכן והסיבה שהסיבה לכך כי הירידה בפעילות הרווחה מבחינה ממשלתית היא אינה רק תוצאה של מצב כלכלי ושל אוזלת ידה של הממשלה(קטן, 1988). רבים, בעיקר מזרמים ימנים ליברלים, טוענים כי עקרונות מדינת הרווחה הינם עקרונות אשר פוגעים ברווחת האזרחים וכאשר ארגונים פרטיים מקבלים את האחריות לדאגה הציבורית, הם מסוגלים להיות אפקטיביים הרבה יותר.
היתרון של הארגון הוולונטרי, לדידו של קטן, כי משום שהעובדים עובדים בהתנדבות עלויות השכר יהיו קטנות ויאפשרו לתקציב הארגון להיות מנותב לפתרון הבעיות עצמן מאשר לעלויות אחרות, הם יהיו קטנים יותר מבחינה לוגיסטית ופחות מסורבלים מבחינה זו(קטן, 1988). כמו כן, יש לארגונים הללו יכולת לגייס כספים מתרומות של גורמים פרטיים מבלי לחייב את חשבון משלם המסים.
