קיימים אינספור מחקרים וניתוחים תיאורטיים המצביעים על הדימוי העצמי של נער או נערה מתבגרים כעל אחד הגורמים המרכזיים בהסברת הצלחותיו או כישלונותיו במסלולי חייו השונים כגון: לימודים, משפחה, חברים ותחביבים. המשותף למחקרים אלו וגישות אלו היא ההנחה שדימוי עצמי חיובי בתחום הלימודי, משפחתי, חברתי וכו' הנו תנאי ליצירת נכונות מצד הנער או הנערה להשקיע מאמצים הנדרשים ואת הנחישות הנדרשת לבניית ציפיות חיוביות מהמשך חייו.
פעילות גופנית בגיל ההתבגרות עשויה לתרום להתפתחות הפסיכולוגית- קוגניטיבית, החברתית בין-אישית והמוטורית של הנערים. היא תאפשר להם התנסויות בחוויות של שליטה עצמית, שליטה סביבתית ורכישת מיומניות חדשות ובאמצעותן הגברת ביטחונם העצמי.
נערות ונערים בגיל ההתבגרות עוברים שינויים גופניים רבים. נערות כחלק משינויים אלו גם עוברות שינויים הורמונאליים רבים וצורת גופן משתנה והופכת לנשית יותר. בעקבות כך, לפעילות גופנית עלולה להיות השפעה מכרעת על התפתחותן ותפקודן במהלך תקופה זו והלאה בהמשך חייהן הבוגר.
העבודה להלן תסקור את המושג דימוי עצמי, משמעותו, מהם מאפייניו, הגורמים המשפיעים עליו, כיצד ניתן לשפרו ואיך שיפורו משפיע על חיי המתבגרות במהלך גיל ההתבגרות ובהמשך. בהליך זה ננסה למצוא את הקשר ואת השפעת הגומלין שבין פעילות גופנית לבין דימוי הגוף והדימוי העצמי וננסה לענות על השאלה האם לפעילות גופנית יש השפעה על הדימוי העצמי ובפרט על דימוין העצמי של מתבגרות.
תוכן עניינים
מבוא
פרק 1- פעילות גופנית
פרק 2- דימוי עצמי
פרק 3- גיל ההתבגרות
פרק 4- השפעת פעילות גופנית על הדימוי העצמי בקרב מתבגרות
פרק 5- דיון ומסקנות
רשימת מקורות
