יצד משפיעים קשיי ההגירה והקליטה בישראל על התנהגות עבריינית בקרב מהגרים מתבגרים עולי ברה"מ לשעבר?

מטרת עבודה זו היא לבחון באופן עיוני את הקשר בין הגירה לפשיעה. זאת, תוך התמקדות בעלייה הגדולה מברית המועצות לישראל בשנות התשעים. בחינת הקשר בין הגירה לפשיעה תיעשה באמצעות בחינת מחקרים ונתונים רשמיים המציגים את שיעור ודפוס העבריינות בקרב העולים מברית המועצות, ואת המניעים החברתיים – תרבותיים שהובילו אותם לכך.

עליית יהודי ברית המוצעות לישראל בשנות התשעים ("העליה הגדולה") היתה העלייה הגדולה ביותר שחוותה המדינה. נכון לשנת 2009, היוו העולים כ-12% מאוכלוסיית ישראל, וביחד עם עולי שנות ה-70 מברית המועצות, הם מהווים כחמישית מאוכלוסיית ישראל ( לשם, וליסק, 2009). לצד תרומתה הכלכלית והתרבותית של העלייה  מברית המועצות לכלכה והתרבות הישראלית, הביאה איתה העלייה גם תופעות שליליות מהן לא ניתן להתעלם: עבריינות, סמים, אלימות, זנות וכדומה.

למרות שהזנות, עבריינות והאלימות היו קיימים כבר בחברה הישראלית, יש הרואים עלייה מסוימת בתופעות אלו בעקבות העלייה מברית המועצות.

מחקר אודות הקשר בין עבריינות והגירה, מחייב אפוא להביא בחשבון גם את המניעים להתנהגות זו, וגם את הלכי הרוח בחברה הסובבת את העולים. לשם כך, העבודה פותחת ברקע ספרותי שמאפיין את תופעת ההגירה ואת תהליך וקשיי הקליטה בחברה הישראלית. בנוסף, עוסק הרקע הספרותי באופן בו גלי העלייה התקבלו על ידי החברה הישראלית, כחברה קולטת, וכיצד זה השפיעה על תהליך ההטמעה והשילוב בחברה הישראלית. לבסוף,  נעמוד על הקשר התיאורטי בין הגירה לפשיעה, בכדי להבין את התפתחות תת התרבות העבריינית בקרב עולים ומהגרים בחברה הקולטת. 

1.        מבוא

2.        סקירת ספרות

2.1          מהי הגירה

2.1.1          הגדרה מילונית

2.1.2          סוגי הגירה

2.1.3          סיבות להגירה

2.1.4          תופעת ההגירה

2.2          ההגירה מברית המועצות לשעבר

2.2.1               מאפייניה הייחודיים של גלי העלייה מברה"מ לשעבר

2.2.2               קליטת עלייה

2.2.3               עמדת החברה הישראלית כלפי העולים

2.3          תיאוריות המסבירות עבריינות

2.4          פשיעה בקרב מהגרים

2.5          פשיעה בקרב נוער עולה מברית המועצות

3.        דיון ומסקנות

4.        ביבליוגרפיה