כאשר אנשים מחליטים איזו עוגה לקנות, הם עשויים להחליט באופן מהיר אשר לא לוקח בחשבון את כל הפרטים, לדוגמא, באמצעות בחירת העוגה בעלת הצבעים המושכים ביותר. יחד עם זאת, כאשר בני אדם עומדים בפני החלטות חשובות, הם עושיים לחשוב על ההיבטים השונים של הפריטים, לדוגמא, תמורה ביחס למחיר.
ההבחנה בין אופן עיבוד מידע אנליטי לאיטי, לעיבוד מידע מהיר ואינטואיטיבי קיימת בספרות שנים רבות (Evans & Stanovich, 2013). בעוד שמחקר רב הוקדש לבחינת הבדלים בינאישיים בנטייה של בני אדם להעדיף עיבוד אחד על פני עיבוד אחר (Epstein, Pacini, Denes-Raj, & Heier, 1996), לא ידוע האם עיבוד המתרחש בסיטואציה אחת, עשוי לזלוג גם לסיטואציה אחרת. במילים אחרות, האם כאשר אדם מבצע עיבוד אנליטי לצורך החלטה מסוימת (לדוגמא, האם להשקיע במניה א או ב בבורסה), האם הדבר יגרום לו לבחור בעיבוד דומה גם בסיטואציה אחרת ? (למשל, האם לקנות מכונית חדשה ויוקרתית או לקנות מכונית משומשת?). אחת השאלות אשר נשאלו היא מתי בני אדם עושים שימוש בערכת 1, ומתי במערכת 2? הטענה היא כי רוב הזמן שתי המערכות עובדות ביחד, אך ישנם מצבים בהם בני אדם נשענים על מערכת אחת יותר מאשר על השנייה (1996 ,Epstein et al). עוד נטען, כי חוץ ממאפיינים מצביים, כגון סיטואציות אשר קשורות יותר למערכת 1 או 2, ישנם הבדלים בין אישיים אשר משפיעים על המידה בה אדם מסוים משתמש יותר במערכת 1 או מערכת 2 (1996 ,Epstein et al). מטרת מחקר זה היא לבחון האם דרך חשיבה בתחום אחד תוביל להגברת דרך חשיבה זו בתחום אחר.
