הבניה חברתית הינו מונח כללי שמתייחס לתיאוריות המדגישות את הטבע החברתי הנוצר של החיים החברתיים. במובן מסוים כל הסוציולוגים יטענו זאת, כך שהמונח יכול בקלות להיות נטול משמעות. גישה זו מדגישה את רעיון ה"חברה" המיוצרת באופן פעיל ויצירתי על ידי בני האדם. גישה זו מציגה את העולם כפי שהמציאה החברה ולא רק רעיון נתון או מובן מאליו. עולמות חברתיים הינם רשתות פרשניות שארגנו יחידים וקבוצות. המונח רשמית נכנס לאוצר המילים הסוציולוגי באמצעות פיטר ברגר ותומס לוקמן (Berge, Luckmann, 1967) המנסה ליצור שילוב חדשני של רעיונותיהם של אמיל דורקהיים וג'ורג הרברט מיד. עבור ברגר ולוקמן, התכונות הבסיסיות של הסדר החברתי נלכדות בעיקרון כי "החברה היא מוצר אנושי" והאדם הוא "מוצר חברתי". מחקר המקרה העיקרי שלהם על ההבניה החברתית היה הדת, אך בו בעת התפתחה תורת הסטייה והפכה לפופולרית, מה שמרמז במקביל על כך שסטייה היא הבניה חברתית. כמו כן, במסגרת הסוציולוגית של החינוך, חוקרים פרסמו טיעונים שלפיהם הידע החינוכי נבנה גם מבחינה חברתית. ממספר מקורות שונים במקצת, אם כן, התגבש הביטוי הכללי יותר של ההבניה החברתית - והמונח איבד הרבה מן המשמעות המיוחדת המקורית שלו (Scott & Marshall, 2009).
מנדרסון (Manderson, 1995) טוען שעל מנת להבין את מהות ועוצמת הוויכוח על נושא הרפורמה שעבר נושא הלגליזציה בסמים, יש צורך להעריך את הכוחות החברתיים אשר השפיעו ביחסם לשאלת הלגליזציה ואת המשמעות הסימבולית אשר מחוברת לדימוי הסמים בחברה.
מבוא
סמים בהבניה החברתית
היחס לסמים במדינות העולם
פניקה מוסרית ושימורה על ידי החברה והגופים הרשמיים
מוזיקה פופולרית ותרבות בישראל
סמים במוזיקה הפופולרית בישראל
שינויים בפקודת הסמים בישראל וההבדל בין סמים "קשים" ל"קלים"
פרשנות תרבותית של מופעי מחאה וניתוח שלושת הממדים של Neiger & Kohn
שאלת מחקר ראשית ומשנית
שיטת המחקר
ממצאים
דיון, סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
נספחים
