שיח הזהות מורכב מדיון בעבר ובהווה.[1] הזהות המודרנית מסתמכת על מרכיבים פרימורדיאליים, אבל היא נוצרת בכלים מודרניים על ידי אליטות, תוך מאבק על עמדות כוח. בתוך תהליך זה, מיתוסים, דת, ערכים, מקומות, אתרים וגיבורים, מקבלים מימד של קדושה והופכים למרכיבים משמעותיים בזהות המכוננת.[2]
הזהות היא הקניית משמעות לשיוך או לשייכות, כאשר בחברה המדורנית נחשב מהלך זה למהלך פוליטי. הפרט מייחד את עצמו בתוך הקולקטיב, הוא מרגיש שהוא משוייך לו, אולם, לעתים הוא גם מתלבט בשאלות של שייכות והוא מנסה להקנות לה משמעות.[3] בחברה המודרנית כאשר לאדם יש מספר זהויות, כגון זהות לאומית, עדתית, רגיונלית, פוליטית, מינית או מקצועית והשאלה ״איך את מגדיר את עצמך?״ היא שאלה רלוונטית, המעסיקה רבים מאיתנו. ההגדרה העצמית מורכבת מכמה זהויות שהן דינמיות בחשיבותן ובתיעדוף שלהם והיא מכוננת את עצמה. כמו כן, ההגדרה העצמית תלויה בשייכותו של האדם לקולקטיבים אחרים והפרט אינו מצייר את זהותו כאקט חופשי.[4]
בחברה הישראלית מתקיימות זהויות רבות: קבוצתיות, לאומיות דתיות ועדתיות, כאשר הזהות הבולטת בקבוצות היהודית והערבית היא הזהות הלאומית.[5] בין הזהויות השונות ישנם מתחים והם משתנים עם הזמן ועם השינויים החלים בחייו של הפרט. כמו כן, עוצמת היחסיות בין הזהויות השונות היא משתנה.
פרק ראשון: שאלת הזהות בחברה הישראלית
פרק שני: הדרוזים – רקע היסטורי
פרק שלישי: הדרוזים בישראל
פרק ארבע: שאלת הזהות של הדרוזים
פרק חמש: הדרוזים בשב״ס
סיכום
ביבליוגרפיה
