לא פעם אנו עוברים ברחוב ורואים דר בית יושב בקרן הרחוב בבגדים בלויים ולידו כוס על מנת שאנשים יניחו בה עבורו שקלים; משאנו חושבים על דרי רחוב, כנראה ניצור קישור לאיזשהו סרט או תכנית אמריקאית, אולם האמת העירומה היא שקיימים דרי רחוב במדינת ישראל (אברהמי וכהן, 2004), ובשנים האחרונות מספרם רק הולך ועולה, ואילו אנו בתור אזרחי מדינת ישראל משאנו הולכים ברחוב ורואים דר רחוב אזי במרבית הפעמים אנו נעבור לידו במהירות וננסה לנהוג כאילו היה אוויר עבורנו, וייתכן שמדי פעם גם ניתן לאותו דר רחוב גם כמה שקלים אבל האמת היא שאנו פשוט מעדיפים שלא לראות אותם והם שקופים בעיננו. מחשבות אלה היו לנגד עיני בעת כתיבת עבודה זאת וביתר שאת בעת איסוף הרגע התיאורטי.
התופעה בה אנשים מתגוררים ברחובות העיר היא תופעה חדשה מבחינה יחסית במדינת ישראל, ורק בשנות ה-90 של המאה הקודמת הוכרה תופעה זאת כבעיה חברתית אמיתית ומשמעותית אשר יש לתת לה את הדעת (שם, 2004); תופעת דרי הרחוב התפשטה במהירות אולם היא בולטת בישראל דווקא בערים הגדולות, ובראשן תל אביב (שם, 2004). תופעה זאת עוברת תמורות של עליה ורידה בהתאם למצב החברתי הכלכלי, דוגמא לכך ניתן לראות בהתרסקות הבורסה בארה"ב במאה הקודמת השנת 1929 – דבר שהוביל לשפל הכלכלי הגדול בשנות ה-30 בארה"ב שטרם נראה כמותו, בו גלי אבטלה עצומים פגעו בכל רחבי החברה האמריקנית, דבר שהוביל בתורו להתפוררות מסגרות הן חברתיות והן משפחתיות ובסופו של יום להפיכת אנשים רבים למחוסרי קורת גג ואי לכך מחוסרי בית ( Hamid, Wykes & Till, 1993).
