התנדבות: הגדרה ומאפיינים
התנדבות מוגדרת כ"פעולה מסייעת של יחיד, הנתפשת כבעלת ערך על ידיו, שאינה מכוונת באופן ישיר לרווח כספי, ואינה נכפית על ידי אחרים או מחויבת על פי חוק" (Van Til, 1988, p 6 בתוך: בן דוד, חסקי-לוונטל, יורק ורונאל, 2004). בהגדרות אחרות, נוספים אלמנטים של רצון חופשי מוחלט של המתנדבים, היעדר תמורה חומרית ופעילות כלפי מוטב מסוים (בן דוד, חסקי-לוונטל, יורק ורונאל, 2004) הגדרה נוספת מתמקדת בחובתו הפנימית של האדם כלפי זולתו וכלפי החברה בה הוא חי. על פי וילסון(Wilson,2012) התנדבות היא כל פעילות שבה ניתן זמן ללא תמורה, על מנת להיטיב עם אדם או עם קבוצת אחרים, או עם מטרה
על פי בארון ובירן Baron & Byrne, 2003)) ישנם חמישה שלבים בתהליך הירתמות לפעילות חברתית:
מודעות- הכרה שיש בעיה בתחום מסוים. הכרה הנובעת מאמצעי תקשורת שונים כמו מפגש פנים מול פנים.
פרשנות- הבנת הבעיה ופירוקה לגורמים, מהי הגדרת הצרכים של הבעיה שאותה צריך לפתור.
תחושת אחריות- קבלה שכלית ורגשית כי אדם אחראי למציאת פתרון לבעיה.
החלטה- חשיבה והחלטה מה כוחו של אדם, מה ביכולתו על מנת לסייע בבעיה.
ביצוע- עשייה בפועל את הפתרון, ברמת היכולת של אדם.
כך, עבור המושג התנדבות העלו מספר הגדרות מגוונות שניסו לענות על השאלת רבת הפנים, מיהו מתנדב וכן מתי נהפכת פעולה ספונטנית למען החברה להתנדבות באופן רשמי.
