בני דור ה- Y (אנשים שנולדו בשנות השמונים עד אמצע שנות התשעים) נתפסים כבעלי מאפיינים חברתיים, רגשיים ונפשיים שונים וחדשים מאשר הדורות הקודמים. מעבר לזיהוי התופעה העולמית בנוגע לדור ה-Y, אלמוג ואלמוג טוענים שלתופעה זו ישנו גם ביטוי ישראלי ייחודי, המוסיף מורכבות וקושי נוספים עבור צעירים אלו. כפי שהם טוענים, הצעירים הישראלים חווים "קשיים ורעשים תפקודיים בכל מערכות החיים, החל מבתי הספר, דרך השירות בצה"ל ומערכות ההשכלה הגבוהה, וכלה במערכות התעסוקה והכלכלה" (שם: 2). בהמשך לטענות אלו על הייחודיות והקשיים, השאלה כיצד בני דור ה-Y ישתלבו בשוק העבודה היא אחת מהשאלות המעניינות והחשובות ביותר העולות מהדיון במאפיינים של דור ה- Y(Pãžnzaru et al, 2016; Bolelli & Durmus, 2017; בר ופלד, 2011).
עבודה זו מבקשת להתמקד בתחום התעסוקה מתוך תפיסה שתעסוקה היא לא רק חלק חשוב ומרכזי מחייו של אדם ובעלת משמעויות חברתיות, כלכליות ורגשיות, אלא גם בעלת השלכות משמעותיות גם ברמה הלאומית. ללא ספק, שוק העבודה היום שונה מבעבר, ולצד טענות על פיהן שוק העבודה העכשווי נבנה והתעצב בהתאם לתפיסות של דור ה-Y, התפיסה הרווחת היא שבכל הקשור לתעסוקה מרבית המאפיינים המיוחסים לדור ה-Y הם שליליים ועלולים להציב בפניהם קשיים רציניים בכל הקשור לכך.
כותבים שונים מצביעים על מאפיינים חברתיים מסוימים של דור ה-Y הנתפסים כשליליים: אלמוג ואלמוג (2015) מדברים למשל על מיקוד עצמי מופרז, תלותיות והסתמכות כלכלית בהורים, וילדותיות מסוימת.
