המחקר האקדמי-סוציולוגי קובע, כי אין עוררין, הן בנוגע ליסודות והן בנוגע למציאות בפועל, המובילה לחוסר שוויון בין המינים, בכל הקשור בנוכחותן, בתנאי עבודתן, ובפופולאריות של נשים במסגרת ענפי הספורט השונים (מזרחי, 2013). בכך, הספורט מהווה, כפי שחלק תרבותי עיקרי זה בכל חברה מערבית, דוגמא וסמל להדרתן של נשים מתוך החברה, הגבלתן והקטנת כשרונן ויכולתן להתחרות באופן אשר יעניין את ההמונים, ויחובק על ידי בעלי ההון והמפרסמים. ואכן, בעוד שספורט הנשים, בישראל ובעולם מתקדם בקצב מהיר יותר בשנים האחרונות, ובחסות של התפתחויות ספורטיביות, מצד אחד, ובעיקר, בעקבות התפתחויות מגדריות ופמיניסטיות, מצד שני, הפערים הקיימים בכספים המושקעים ובפופולאריות של ענפי הספורט הנשיים, לעומת הגבריים, עדיין עצומים (שחף, כץ ושובל, 2015).
על כן, ומכיוון שהתרבות המערבית, כמו גם זו הדומיננטית בישראל, עדיין מתקשה להכיל באופן שוויוני את הספורט הנשי, המחקר הסוציולוגי מראה כיצד מציאות זו משתקפת ביותר בשורשיו של כל מציאות ספורט תקינה, ובדמות הפעילות הספורטיבית, החובבנית והמקצוענית כאחד, בקרב הילדים והילדות, ובני ובנות הנוער (Abadi & Gill, 2020). על כן, בעבודת מחקר זו, אבקש לבחון היבט מהותי ובעל חשיבות יתרה, במיוחד כיום, במציאות החברתית תחת הרשתות החברתיות, ההופכות את דימוי הגוף לסוגיה אשר מעסיקה ומשפיעה באופן ישיר על התנהגותם של ילדות ובנות נוער, ואשר לא פעם גם מובילה אותן להתנהגות שלילית ואף מסוכנת לבריאותן (וויסבלאי, 2010).
מבוא
1. השתתפותן של נשים צעירות בספורט וספורט מקצועני
1.1 משמעותה וחשיבותה של ההשתתפות בספורט בקרב נשים וצעירות
1.2 מדיניות בנושא השתתפות ילדות ובנות נוער בספורט בארץ ובעולם
1.3 נתונים על השתתפות מגדרית בספורט בישראל
2. דימוי גוף בקרב ילדים ובני נוער
2.1 רקע תיאורטי
2.2 מיתוס היופי ודימוי גוף
2.3 דימוי גוף בקרב נערות בישראל
3. מגדר וגוף בספורט
3.1 העצמה חיובית של דימוי הגוף בעזרת הספורט
3.2 ניכור והימנעות מפעילות גופנית כתוצאה מדימוי גוף שלילי
4. דיון – בין פעילות ספורטיבית לדימוי גוף
5. סיכום
6. מקורות
