השפעת רשתות חברתיות על הערכה עצמית

עליית השימוש במדיה החברתית הפכה למגיפה שנראה שלא נעצרת בקרוב. אתרים ורשתות חברתיות הפכו לחלק עיקרי מחייהם של אנשים, במיוחד חיי הנוער. בני נוער רבים משתמשים במדיה החברתית, במיוחד בפייסבוק, כדי לבנות מערכות יחסים, להתחבר עם העולם, לשתף ולקבל ידע ומידע, לבנות את אשיותם ולפתח חיי חברה (Boyd, 2007). חלק מן החוקרים טוענים, כי הרשתות החברתיות משמשות צעירים לבניה של מערכות יחסים מקוונות רומנטיות ומזדמנות, דבר אשר בין היתר כולל השפעה שלילית על אנשים. בפרט, רשתות חברתיות מעודדות השוואה חברתית, דבר אשר מגביר את המצוקה הפסיכולוגית של האנשים וגורם לירידה בדימוי העצמי (Chen & Lee, 2013) . תיאוריית ההשוואה החברתית מבוססת על הרעיון שאנשים עסוקים כל הזמן בהערכה עצמית לאחרים. על פי תיאוריה זו, ההערכה העצמית שלנו מושפעת מההשוואה החברתית שאנו עורכים, ולפיה אנו קובעים את הערך העצמי שלנו. לכן, יש סיבה להאמין שככל  שהשימוש ברשתות החברתיות עולה, ההערכה העצמית פוחתת (Jan, Soomro,& Ahmad, 2017).

בעוד שמחקרים מוצאים קשר בין שימוש ברשתות חברתיות לבין הערכה עצמית נמוכה, מעט אם בכלל ידוע על הקשר בין סוג השימוש ברשת החברתית לבין מידת ההערכה העצמית. כך למשל, מחקרים קודמים מצאו, כי דפוס שימוש פעיל בפייסבוק (חשיפה עצמית ואינטראקציה עם אחרים) בניגוד לדפוס סביל (גלילה ודפדוף) קשורים לבריאות מנטלית חיובית ולרווחה נפשית גבוהה (Frison & Eggermont, 2017).

פרק 1 מבוא 

פרק 2 סקירת ספרות 

2.1 רשתות חברתיות

2.2 הערכה עצמית 

2.3 הערכה עצמית ושימוש ברשתות חברתיות 

פרק 3 מתודולוגיה 

3.1 שיטת המחקר 

3.2 אוכלוסיית המחקר 

3.3 כלי המחקר 

3.4 עיבוד נתונים ותוצאות

3.5 משתני המחקר 

3.6 אתיקה מחקרית 

פרק 4 ממצאי המחקר 

פרק 5 דיון ומסקנות 

5.1 ההשפעה של סגנון שימוש על הדימוי העצמי של המתבגר

5.1 מגבלות המחקר והצעות למחקרי המשך 

מקורות

נספחים