סיפור ההגירה של יהודים בכלל ולארה"ב בפרט הינו אחד הבולטים בתולדות הגירת אוכלוסייה, ולא רק בגלל ההיקף והתפזורת של המהגרים שהגיעו משלל מדינות, אלא גם בגלל הצביון הדתי שנשמר. ההגירה היהודית הציגה מצב שבו משפחות שלמות התכוננו להגירה, תוך התמודדות עם מגבלות וקשיים מורכבים, החל מאישורים להגירה עד למכירת כל הנכסים שיש להם אשר סיבך רבות את התהליך ועשה אותו מסוכן (אלרואי, 2012).
כבר במאה ה-16 החלו יהודים להגר לאמריקה, טרם הכרזת העצמאות של ארה"ב. יהודים השתלבו בכלכלה ובחברה האמריקאית, ואף היוו חלק משמעותי מהשלטון.
עד מלחמת העולם השנייה את החינוך היהודי קיבלו הילדים והנוער בבתי הכנסת כחלק מאירועים משפחתיים מסורתיים, אך בבתי הספר התחנכו יחד עם המקומיים ולא קיבלו שם חינוך יהודי (סרנה, 1993).
אחרי מלחמת העולם השנייה חל שינוי תפישתי, זאת עקב גלי הגירה משמעותיים והיווצרות קבוצות אתניות רבות כמו אפרו-אמריקאים, היספאניים ועוד.
בשלב זה הבינו היהודים שכדי לשמר את דתם עליהם ליצור מערכת חינוכית יהודית. הקושי אותו חוו הקהילות היהודיות נבע מהפער שבין הרצון לשמר את הדת, לשמור מצוות ומסורת, לבין הרצון להשתלב בחברה ולהיות אמריקאים. נוצרים לשם כך שני סוגים של מוסדות לימוד בארצות הברית: האחד, בתי ספר משלימים, משמע בתי ספר בחסות בתי הכנסת אליהם הולכים הילדים לאחר סיום יום הלימודים בבתי הספר הציבוריים, ושם מוקנים להם ערכים יהודים, לימודי תורה ומסורת.
מבוא
פרק ראשון: רקע היסטורי על יהודי ארה"ב
גלי ההגירה לארה"ב – רקע היסטורי
התפתחות ושינויים שעברו על הקהילה היהודית בארה"ב
פרק 2 - תהליכים שעבר החינוך בקהילה היהודית
פרק 3 – השפעות והשוואות
סיכום
ביבליוגרפיה
