הבנת האינטראקציה המורכבת בין רגשות, שיפוט ותהליכי קבלת החלטות היא משימה מורכבת (Tenenbaum & Razon ,2008). הקשר בין רגשות לבין תהליך קבלת החלטות, נוגע בין היתר לאופן בו הרגשות נתפסים על ידי הספורטאי, וכתוצאה מכך כיצד הם משפיעים על המערכת הקוגניטיבית שלו ועל הפעולה המגיעה בעקבות כך (Tenenbaum, Basevitch, Gershgoren & Filho, 2013). כאשר הספורטאי נחשף לאירוע או גירוי מסוים, מתרחש תהליך הערכה אשר לו חשיבות רבה בהיווצרות רגש (Tenenbaum & Razon, 2008). אותו תהליך הערכה, מבוסס גם על מדדים של זיכרון. כאשר ספורטאי חווה אירוע חיובי (אירוע חיובי מוגדר כהתאמה בין פעולה שתוכננה לבין הפעולה שבוצעה בפועל), מדדי הזיכרון הקשורים לחוויה הזו יהיו בעלי הקשר חיובי, ויהוו נקודת התייחסות לתהליך ההערכה שיבוא לאחר מכן. אי לכך, תהליך ההערכה יעורר מצב רוח חיובי, מה שלבסוף יוביל למוטיבציה וישפיע לחיוב על תהליכים המעורבים בקבלת החלטות בעתיד (Tenenbaum & Razon ,2008).
בניגוד למדדי זיכרון בעלי הקשר חיובי, ייתכן מצב בו הערכה של גירוי מסוים, תגרום לאיחזור של סכמות עצביות שמכילות אסוציאציות רגשיות שליליות (Tenenbaum & Razon ,2008). הגירוי המסוים הזה, אשר למעשה מוערך באופן שלילי, דומה לגירוי שנשמר בזיכרון לטווח ארוך. ניתן לומר כי הערכה של גירוי זה, עלולה להיות מוטרמת על ידי זיכרונות קודמים שליליים, ועלולה להוביל לתוצאה של חווית מצב רוח שלילית. בעקבות תהליך ההערכה זה, והמצב רוח השלילי שהתעורר, תשומת הלב עלולה להיות מופנת להתמודדות הרגשית במקום לטקטיקה לפתרון בעיה (Tenenbaum & Razon ,2008).
