פייסבוק נוסדה בשנת 2004 כרשת פנימית באוניברסיטת הארוורד והפכה לרשת החברתית המרכזית ביותר בעולם בעלת פופולריות חסרת תקדים. זו אינה רק במת שיח או רשת חברתית. "זוהי מהפכה במלוא מובן המילה" (אלמוג, 2012). נכון לשנת 2014, לפייסבוק רשומים 1.28 מיליארד משתמשים והוא האתר השני בעולם מבחינת כניסות (Ryan & Xenos, 2011).
המשתמשים יכולים לעדכן סטטוסים, להגיב לתמונות, סרטונים, סטטוסים של משתמשים אחרים, ולשתף באלו שלהם ולפרסם עצמם ברשת החברתית
(Tandoc, Ferrucci & Duffy, 2015), ובעיקר, לשמר קשרים חברתיים חרף המרחק הגיאוגרפי, תוך שליטה על משך ותכיפות האינטראקציות (Oldmeadow, Quinn & Kowert, 2013). מחקרים שונים החלו בשנים האחרונות לחקור לעומק את דפוסי השימוש בפייסבוק בניסיון לעמוד על גורמים שונים המשפיעים על דפוסים אלו. ביניהם, סגנונות התקשרות ומאפייני אישיות שונים. למשל, החצנה ופתיחות (2009 Ross, Orr, Sisic, Arseneault, Simmering & Orr,), נרקיסיזם ועוד (Ryan & Xenos, 2011). זאת, מתוך הנחה שהמאפיינים של פייסבוק מאפשרים לפתח ולשמר קשרים בינאישיים, גם בקרב אנשים עם בעיות בתחזוק קשרים בינאישיים (Moore & McElroy, 2012). בין השאר, בשל דיכאון (O'Keeffe & Clarke-Pearson, 2011).
במחקרים נמצא קשר בין נוירוטיות ובדידות לבין שימוש מוגבר בפייסבוק. משתמשי פייסבוק הם הרבה יותר מוחצנים והרבה פחות מצפוניים מאשר אלו שאינם משתמשים בפייסבוק. המוחצנות באה לידי ביטוי במספר רב יותר של חברים בפייסבוק, הזמן ששוהים בפייסבוק, מספר התמונות שמעלים והמידע האישי שאנשים מפרסמים על עצמם. השהייה בפייסבוק מגדילה את מספר החברים.
תקציר
מבוא
ביקורת עצמית ותלותיות
דפוסי שימוש בפייסבוק
הקשרים שבין המשתנים
המחקר הנוכחי
שיטה
אוכלוסיה
הליך המחקר
כלים
תוצאות
הקשר בין ביקורת עצמית לשימוש בפייסבוק
הקשר בין תלותיות לשימוש בפייסבוק
דיון
ממצאים מרכזיים
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים
שאלון
פלטי Spss
