בשנים האחרונות קיימת עלייה גוברת של בשימוש בטכנולוגיית תקשורת ומידע (ICT), ובפרט במערכת ההשכלה הגבוהה Edmunds, Thorpe, Conole, 2012)). למעשה, במהלך עשרים השנה האחרונות, מערכת הלמידה המתוקשבת הייתה בשימוש רחב של במערכת ההשכלה הגבוהה. מערכת למידה מתוקשבת היא אחד מהיישומים המבטיחים ביותר של טכנולוגיית התקשורת והמידע. זאת היות והיא מאפשרת למוסדות ההשכלה הגבוהה להצליח לעמוד בדרישה המתרחבת להשכלה גבוהה Liaw, Huang, 2013)).
מערכת למידה מתוקשבת מוגדרת כשימוש בתקשורת טכנולוגית על מנת להעביר מידע ללומדים, וזאת ללא קשר למגבלות הזמן או המרחב, או שניהם. מערכת הלמידה המתוקשבת מרחיבה היקף האינטראקציה בין המלמד ללומד. כמו כן, את מגבלת הזמן מערכת הלמידה המתוקשבת פותרת בעזרת השימוש בצפייה א-סינכרונית. סביבת למידה זו הינה גישה חדשה בתחום החינוך Liaw, Huang, 2013)).
כאמור, השימוש במערכות הלמידה המתוקשבת במוסדות ההשכלה הגבוהה התרחב. לפיכך יש לחקור יותר את העמדות של הסטודנטים כלפי מערכת זו. וכן איך גורמים מסוימים משפיעים על עמדות אלו Liaw, Huang, 2013)). בנוסף לכך נמצא כי מאפייני הסטודנט משפיעים על עמדות הסטודנט (Chu & Chu, 2010). ולכן נושא עבודה זו הוא המאפיינים האישיותיים והתעסוקתיים המשפיעים כל עמדות כלפי מערכת למידה מתוקשבת והשימוש בה.
ישנם משתנים שונים המשפיעים על עמדת הסטודנט כלפי מערכות למידה מתוקשבות. משתנה אחד שמשפיע על עמדות הסטודנט כלפי מערכת למידה מתוקשבת היא שביעות הרצון הנתפסת של הסטודנט ממערכת הלמידה המתוקשבת (Chu & Chu, 2010). שביעות הרצון הנתפסת מושפעת מסביבת הלימוד האינטראקטיבית ותחושת המסוגלות העצמית, Liaw, Huang, 2013)), ואיכות המערכת המתוקשבת.
1 מבוא
2 כלי המחקר
2.1 השאלון
2.2 השיקולים בבניית השאלון
3 שיטת הדגימה
3.1 מטרת הסקר
3.2 אוכלוסיית המחקר
3.3 מסגרת הדגימה
4 שיטת איסוף הנתונים
4.1 הערכת שיטת איסוף הנתונים על ידי קריטריונים להשוואה
4.2 השפעת הבחירה בשיטת האיסוף על מרכיבי טעות הסקר - גישת האיכות
5 עיבוד הנתונים
6 סיכום
7 ביבליוגרפיה
