קורס ביטחון סוציאלי - ממ"ן 16
תוחלת החיים בעולם עולה בעשורים האחרונים, ועימה גם תוחלת החיים בישראל, שהיא מן הגבוהות בעולם, עם גיל 80 לגברים וגיל 84 לנשים. לעובדה זו כמובן השלכות על כל תחומי החיים הן של המבוגרים והן של כלל האוכלוסייה. על פי התחזיות, אוכלוסיית בני ה-65+ צפויה לגדול פי שניים, מבערך 800,000 איש כיום לכ-1,600,000 איש בשנת 2035.[1] לפי הלמ"ס, בשנת 2065 יוכפל מספר התושבים בישראל, כאשר בשנה זו יהיו במדינה למעלה משלושה מיליון איש בגילאי 65+, לעומת פחות ממיליון איש כיום. כל זה יקרה בזמן שהמדינה תהיה זקוקה יותר מאשר בעבר לאנשים בגילאי העבודה, שכן גילה הממוצע של האוכלוסייה יעלה, ורבים ימשיכו לחיות שנים רבות מעבר לגיל הפרישה.[2]
לאור תוחלת החיים הגבוהה, והעובדה שאנשים ממשיכים לחיות בממוצע עוד כעשרים שנים לאחר יציאתם לפנסיה, אנו שומעים יותר ויותר התייחסויות בתקשורת למשמעויות הכלכליות של הקשיים בניהול הפנסיה האישית, וכן בנושאי הביטחון הסוציאלי של גמלאים. כמו כן, מתעורר דיון בנושא תעסוקתם של פורשים במשך השנים שלאחר פרישתם. בנושא זה קיימות דעות מנוגדות, כאשר המצדדים מצביעים על יתרונות הגלומים בהמשך תעסוקתם של גמלאים הן מבחינה אישית והן מבחינה לאומית, ואילו המתנגדים מצביעים על חסרונות הקשורים לגיל המבוגר ול"תפיסה" לכאורה, של מקומות עבודה על חשבון אנשים צעירים יותר.
מבוא
פרק א': הפרישה לגמלאות בישראל ותעסוקת גמלאים
פרק ב': תחום הפנסיה, התפתחויות והמצב החוקי כיום
פרק ג': פרשת וינברגר - מקרה בוחן
פרק ד': סיכום הממצאים
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה
