תחום התיירות הוא אחד מן הענפים המתפתחים ביותר בשנים האחרונות בתעשייה, על אף ולמרות משבר הקורונה שפקד את העולם בשנתיים האחרונות. בדומה לקבוצות קהלים שונות, גם קהל המבוגרים והקשישים בעולם מטייל, ויש תיירים רבים בכל העולם בגילאים אלו (65 ומעלה). בארץ, אוכלוסיית התיירים המבוגרת שברה שיאים במספר האנשים שטסו לחו"ל בשנת 2019: כמיליון אנשים. בהשוואה לקבוצת הגילאים של 20-24 המונה בעיקר אנשים צעירים שרוצים לטוס ל-"טיול הגדול" אחרי הצבא המונה כ-600,000 איש, זהו הישג מרשים. בקרב האוכלוסייה הערבית, מבחינה סטטיסטית הנתונים הם די דומים, ותיירים רבים היוצאים מהארץ שייכים למגזר הערבי ולקבוצות מיעוט שונות כשרבים מהם משתייכים לאוכלוסייה המבוגרת, בדומה לסטטיסטיקה הישראלית הכללית.
בעבודה זו אבחן את העדפות התיירות של האוכלוסייה המבוגרת בקרב המגזר הערבי באמצעות סקירת הספרות בנושא, ובאמצעות שאלון עבוד מדגם של גילאים מהמגזר: מהם היעדים ה"חמים" שלהם, כיצד הם מעדיפים לנוע במסגרת הנסיעות (טיסה, שיט, תחבורה ציבורית, השכרת רכב, הליכה רגלית ועוד), מהם העדפות הבידור שלהם בארץ היעד (תיאטרון, מוסיקה, טקס או יעד דתי, היסטורי ועוד), ובאופן כללי מהם דפוסי התיור שלהם, על מנת לייעל את תעשיית התיירות הפונה לקהל יעד זה.
מבוא
סקירת ספרות
מערך המחקר
שיטת המחקר
רפלקציה על המחקר
ביבליוגרפיה
