מהגרי עבודה הינה תופעה דו ממדית. מצד אחד, היא נובעת מצורך של מדינות בחיזוק זר בענפים מסוימים ומצד שני, מצורך של בני אדם ממדינות פחות מפותחות להגר כדי לפרנס את עצמם ובעיקר את משפחתם. תופעה זו הינה בהחלט גלובלית ובעלת השלכות עצומות על הכלכלה העולמית תוך שהיא משפיעה בצורה נרחבת על המדינות אשר מקבלות מהגרי עבודה לשטחן, אך גם על המשפחות על המדינות שמאבדות כוח עבודה נוכח הקשיים שלהם לספק עבודה, ורק התפתחותן סובלת מקשיים רבים אף יותר (קושנירוביץ' ופילק, 2012).
קשה ותמיד היה קשה לאמוד היקף התופעה. עם זאת, נתונים של ארגון העבודה הבינלאומי ,(ILO) מעריכים את מספר המהגרים בשנת 2010 בכ-214 מיליון בני אדם, ואילו בניהם מהגרי עבודה מהווים כ- 90% מכלל ההגירה. ההגירה למדינות הקפיטליסטיות המתקדמות מהווה בחובה מקום להתפתחות של המדינה המארחת אך גם סיכונים כמו פשיעה או, כפי שקורה בישראל, הנושא הדמוגרפי, זוכות בשנים האחרונות לתשומת לב ציבורית ומחקרית רבה, בעוד כמות המהגרים במגמת עלייה מתמדת (, 2009Gorodzeisky & Semyonov).
בישראל, כמו במרבית מדינות העולם, הסוגיה מהווה כמראה בעבור המדינות המתקדמות אשר עד זמן לא רב קידשו את מדינת ומדיניות הרווחה, ואילו כעת זו במובנים רבים נעלמה כלא הייתה, שכן תחומים רבים שהיו בעבר באחריות המדינה עוברות לחברות פרטיות, לעמותות ללא כוונת רווח, או לחילופין, נותרים ללא מענה, וכך משאירים משפחות במצבים קשים ובעיקר, בצורך נושן להוות את הבסיס הסולידרי, כפי שהיה לפני שנים רבות (Micheli, 2012).
מבוא
1. מדיניות רווחה כלפי מהגרים בעולם
1.1 הקדמה
1.2 מתן זכויות על פי ארץ הלידה – מקרה ארצות הברית
1.3 מתן זכויות על פי שושלת – מקרה גרמניה
1.4 מתן זכויות על פי תושבות – מקרה שוודיה
1.5 סיכום
2. המדיניות והיחס למהגרי עבודה בישראל
2.1 הקדמה
2.2 זכויות ותנאים סוציאליים של מהגר העבודה
2.3 המציאות בענף הבניין
2.4 המציאות בענף החקלאות
2.5 המציאות בענף הסיעוד
2.6 סיכום
3. מדינת הרווחה בישראל והגירת עבודה
3.1 הקדמה
3.2 מדינת הרווחה בראי מהגרי העבודה
3.3 אתנו-לאומיות כמכשול להכרה במהגרים
3.4 סיכום
4. דיון ומסקנות
5. מקורות
