כאשר אדם חולה במחלה קשה, אופי המחלה משפיע במידה רבה על חייו. המחקרים שבוצעו על ההשפעות הכבדות של המחלה על החולה ושל הטיפול עצמו על החולה, נחקרו ביתר שאת והגיעו לכדי מיצוי. עם זאת, בעשורים האחרונים חל שינוי של ממש בגישה האקדמית אשר מצאה כי חשוב ואף יש לכך משמעות רבה מחלתו של האדם על משפחתו. ניתן להבין את המשמעות של החולה על משפחתו בכמה מישורים[1].
ראשית כל, העולם המערבי והמודרני עבר שינויים כבירים בעשורים האחרונים, כאשר מדינת הרווחה למעשה נחלשה באופן משמעותי, ואילצה את בני המשפחה לחזור ולהפוך לגורם המשמעותי ביותר עבור האדם החלש והנזקק (כמו האם החד-הורית, הנכה). המשמעות של כך היא שהמשפחה נאלצת להתגייס, ברמה הכלכלית, הפיסית, ובעיקר הנפשית כדי לטפל בחולה. תופעת אנשי המשפחה המטפלים היא תופעה חשובה בעלת השפעות נרחבות שחשוב לשים עליהן את הדגש[2].
שנית, מחקרים מראים כי קיים קשר גומלין בין המשפחה ובין החולה. מצד אחד, החולה משפיע על המשפחה. הוא מקשה עליה ברמה הטכנית וברמה הכלכלית, אך גם ברמה הרגשית, שכן חולים במחלה קשה מייצרים תחושות של אבדן, חשש ופחד מן היום שבו המחלה תביס את החולה, חלילה.
מבוא
1. קשרי חולה ומשפחתו – רקע.
2. חבר המשפחה המטפל.
3. קשיים של חברי משפחה מטפלים..
4. אבדן עמום – קשיים של משפחה לחולה כרוני
5. עזרה ותמיכה בחברי משפחה מטפלים..
6. סיכום..
7. מקורות.
