ב-2 באוקטובר 2020, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרס נאם בפני האספה הכללית של האו"ם, בו הוא ציין כי בכל העולם, אישה אחת מכל שלוש נחשפה לסוג כלשהו של אלימות, באירופה כ-13% לערך מכלל הנשים מתמודדות עם אלימות במשפחה על בסיס יום יומי, עוד הוא טוען כי הנושא של אלימות במשפחה כנגד נשים היא הבעיה הכי גדולה בזכויות האדם בעולם Akhmedshina,2020)). בנוסף לפי סקר של ארגון הבריאות העולמי (WHO) למעלה משליש מן הנשים בעולם חוו אלימות פיזית או מינית מצד גבר (מתוך אתר ה -WHO).
הבעיה שנושא האלימות, הוא רגיש ומורכב לחקירה, ודבר זה מקשה על החוקרים השונים בתחום לספק הסברים עמוקים ולהבין את המורכבות של הקשרים החברתיים שמובילים לתופעה הזאת. אחת הדרכים, היא לחקור את התקשורת, משום שהיא סוכן חברתי חשוב של הבנייה ודימויים חברתיים. לטלוויזיה למשל, יש יכולת גדולה לבנות ולעצב את הדעות שלנו לגביי נושאים שונים ועל ידי כך גם להשפיע על ההתנהגות שלנו (ליבס וקמפף, 2007), והתכנים שמועברים באמצעי התקשורת משפיעים על הדמויים החברתיים לגבי העולם שסובב אותנו. וימן למשל טוען (2000), שנשים מוצגות באופן עקבי בטלוויזיה כחלשות, תוך הדגשה של המיניות שלהן, ודימויים אלו יכולים להשפיע על האופן והיחס שאנו נותנים לנשים בחברה. נוסף על כל אלו, תכנים אלימים באמצעי התקשורת נהיו יותר ויותר פופולריים, מכיוון שהם מושכים את הקהל, מעלים את ההתעניינות שלו ומבטאים מקום לפורקן רגשי (Anderson and Bushman, 2018).
מבוא
פרק 1 סקירת ספרות
חשיפה לתכנים אלימים במדיה
אלימות כנגד נשים כתוצר של דימויים באמצעי התקשורת
אלימות כנגד נשים
הקהילה האתיופית בישראל
פרק 2 שיטת המחקר
אוכלוסיית המחקר
כלי המחקר
משתני המחקר
הליך המחקר
פרק 3 ממצאי המחקר
פרק 4 דיון וסיכום
מגבלות המחקר והצעות למחקרי המשך
רשימה ביבליוגרפית
נספחים
שאלון המחקר
