בעידן הפוסט מודרני, הספורט נחשב לפעילות מבדרת מצד אחד, אך גם תעשיה משגשגת אשר מגלגלת מיליארדי דולרים מדי שנה. ברחבי העולם, מיליונים רבים יושבים ורואים ענפים רבים מספור דרך צג הטלוויזיה בעוד אחרים ממלאים אצטדיונים רחבי היקף ורואים כוכבי על המרוויחים סכומי ענק על כשרונם לשחק בענף כזה או אחר (Moran, 2016). עם זאת, הספורט לא תמיד מילא מטרה זו והתקיים בצורה שכזו. משחר ההיסטוריה, הספורט היווה כרקע וסמל להבדלים מגדריים אשר רק התחדדו והתקבעו עם השנים, עד אשר ידעו לבטא הבדלים אלו בצורה מיטבית בתעסוקה בתחומי העבודה (Morris, 1981).
כיום, ובתור תופעה אשר בעשורים האחרונים קיבלה ממדים מרשימים למדי, במיוחד בישראל, פועלים ארגונים אשר מספקים את היכולת של עובדים אשר אינם כישרוניים דיים כדי לשחק בליגות המקצועניות את האפשרות לשחק בליגה מסודרת, חוקית ומאורגנת, תוך שהם מייצגים את מקום עבודתם. הליגות למקומות עבודה בישראל תפסו תאוצה ומספרים לא רשמיים מדברים על יותר מעשרת אלפים עובדים ספורטאים אשר משחקים בענפים רבים, רבים מהם נשים, אשר ממשיכות להיאבק על מקומם בארגון (ויכסלפיש, 2016).
הליגות למקומות עבודה מאפשרות לעובדים לצאת מתוך המשרד, מיקום הפעילות המרכזי העידן הפוסט מודרני למרביתם של העובדים בעולם המערבי, וכך לשפר את בריאותם, תוך שהם מייצרים דינמיקה ותרבות ארגונית בריאה יותר יחד עם עובדים אחרים (Biernat et al., 2010).
מבוא
1. סקירה ספרותית
1.1 ספורט וספורט ממוגדר
1.1.1 ההיסטוריה של הספורט
1.1.2 מגדר וספורט
1.2 הרעיון מאחורי ליגות למקומות עבודה
1.2.1 העובד והפעילות הספורטיבית
1.2.2 תרבות ארגונית וספורט
1.3 ליגות למקומות עבודה בישראל
1.3.1 עמותות הספורט כמארגנים ראשיים
1.3.2 משחק הבאולינג במסגרת הליגות למקומות עבודה
1.4 סיכום
2. שיטות מחקר
2.1 משתתפים
2.2 כלים
2.3 ניתוח הממצאים
2.4 סוגיות אתיות
3. ממצאים
3.1 תדירות פעילות וגורמים להשתתפות
3.2 חברים בפעילות הספורטיבית
3.3 המשפחה והפעילות הספורטיבית
3.4 פעילות ספורטיבית ומקום העבודה
3.5 פעילות ספורטיבית כפעילות מהנה
4. דיון ומסקנות
4.1 תדירות, השתתפות, והמרקם החברתי-משפחתי
4.2 פעילות ספורטיבית מול פעילות במסגרת העבודה
4.3 סיכום, מגבלות והמלצות למחקרי המשך
5. מקורות
נספחים
נספח א': שאלון כמותי
