על פי הגישה הרגשית, בני אדם הינם טובים מיסודם ולכן הגישה הזאת מניחה כי בני אדם מתנהגים באופן הטוב ביותר שבו הם יכולים להתנהג (Johnson, 2015) על פי גישה זאת, בני אדם מתחברים אחד לשני על בסיס של דמיון והשוני גורם להם לצמוח ולהתפתח. גישה זאת בנוסף מתבססת על תיאוריות של התקשרות, אשר מסבירות את האופן בו בני אדם מגיבים אחד לשני כתלות בסגנון ההתקשרות שלהם (Burgess Moser, Johnson, Dalgleish, Lafontaine, Wiebe, & Tasca, 2016). זוגות נתקלים בבעיה בעקבות דפוסי אינטראקציה שלילית אשר גורמים למתח במערכת היחסים ולניתוק רגשי (Wiebe, & Johnson, 2016).
על פי ממצאים אמפיריים, כ70-73% מהזוגיות מדווחים על שיפור משמעותי לאחר 8-12 פגישות של טיפול בשיטה זו (Johnson, Hunsley, Greenberg, & Schindler (1999 בתוך Burgess Moser et al., 2016). על פי גישה זו, לכל בני האדם יש רגשות והם יכולים ללמוד לקבל אחריות עליהם. כאשר זוג מגיע לטיפול, מאמינה גישה זו מסתכלים לא על הבעיה אותה הזוג מביא, אלא על האופן בו שני בני הזוג בוחרים להתמודד עם הבעיה, מתוך אמונה כי לשני בני הזוג יש את היכולת לבחור כיצד להגיב לסיטואציה מסוימת וכמו כן, שני הצדדים הם בעלי משאבים פנימיים אשר מאפשרים להם להתמודד עם הקושי ואף לצמוח ממנו (Johnson, 2015).
