ממצאי המחקר
המחקר הנוכחי בחן את ההבדלים במעורבות ההורית בין אבות לאמהות לילדים וילדות ספורטאים. תוצאות המחקר מתבססות על ראיון חצי מובנה שערכנו והעברנו לעשרה הורים לילדים המשתתפים בכדורגל מקצועי. ראיינו חמישה אבות וחמש אמהות ולאחר מכן ניתחנו את תשובותיהם על מנת לנסח מספר תמות מרכזיות העולות מתוך הראיונות.
בכניסה לעולם הספורט
כפי שעולה מהראיונות שערכנו, ההבדל הראשון שניתן להבחין בו, בין אבות לאמהות, בכל הקשור למעורבות הורית בעיסוק הספורטיבי של ילדיהם, הוא בתפיסת ההורים את אופן הכניסה של ילדיהם לעולם הספורט. ניכר כי רוב האבות שראיינו נוטים לייחס לעצמם את המוטיבציה של ילדיהם להשתתף בחוגי ספורט. האבות ציינו כי ילדיהם התעניינו בספורט מכיוון שראו אותם מתעניינים בספורט, צופים או משתתפים. כלומר, אותם אבות תופסים עצמם כמודל לחיקוי בכל הקשור לכניסת ילדיהם לענף הכדורגל. לעומתם, האמהות לכדורגלנים לא מייחסות לעצמן את המוטיבציה של ילדיהן כלל. בעיניהן המוטיבציה של הילד הגיעה ממקורות שונים, כמו בית הספר, מאמן, חברים ולפעמים מסכימות כי בעליהן הן אלו שהחדירו בילד את המוטיבציה, אך בכל מקרה באף אחד מהראיונות הן לא ייחסו זאת לעצמן. גם במקרה של אם שהגיעה מרקע של ספורט היא לא ייחסה לעצמה את המוטיבציה. חשוב לציין, כי הבדל זה עולה ללא כל קשר למין הילד. רוב האבות, לעומת האמהות, מייחסים לעצמם את המוטיבציה של ילדיהם גם אם מדובר בכדורגלן וגם אם בכדורגלנית.
י', אבא לכדורגלן צעיר מספר בראיון: "אני בא מתחום הספורט, שיחקתי כדורגל בליגה מקצועית, אני אוהב ספורט והדבקתי את הילד שלי בקטע הזה". ח' אבא לכדורגלנית: "אני אוהד קבוצת כדורגל, אני הולך למשחקים והיא הצטרפה אליי וככה היא נכנסה לזה". גם מ', אמא לכדורגלן, מייחסת את המוטיבציה לאביו של הילד: "לבעלי היה חלום ילדות להיות שחקן כדורגל, הוא מאוד מאוד דחף לשם". לעומתם ע' אמא לכדורגלן, מדגישה כי המוטיבציה הגיעה מהילד עצמו: "זה מגיל אפס, הילד תמיד היה צמוד לכדור".
