המשפחה מהווה את המוסד החברתי בה מקיים האדם את קשריו לאורך כל החיים, אולם בגיל הזיקנה אנשים נוטים להרגיש בודדים יותר בשל ריחוק מהמשפחה, פרישה מעבודה וצמצום המעורבות החברתית שלהם. מטרת המחקר נועדה לבדוק את הקשר וההשפעה של טיב היחסים של הזקנים עם הילדים שלהם על תחושת הבדידות שלהם.
שאלת המחקר: האם קיים קשר בין איכות היחסים של זקנים עם ילדיהם לבין רמת הבדידות שלהם?
משתנים תלויים: איכות הקשר עם ילדים ורמת הבדידות
משתנה בלתי תלוי: הקשישים
שיטת המחקר: המחקר כלל 147 משתתפים בגילאי 62 עד 85 שנים, מתוכם 49 גברים ו-98 נשים; 42 מהם ממוצא ערבי ו-104 יהודים. המחקר התבצע באמצעות שלושה שאלונים אשר הועברו לקשישים: שאלון דמוגרפי אשר התייחס למצב האישי והמשפחתי שלה, שאלון איכות הקשר המתייחס לקירבה של הקשיש עם ילדיו ושאלון למדידת רמת הבדידות אשר בוחן את מידת הניכור והקירבה של הקשיש לחברה שבה הוא חי.
ממצאי המחקר: תוצאות סטטיסטיות של השאלונים מראים באופן מובהק את הקשר השלילי שבין איכות היחסים של הזקנים עם ילדיהם לבין רמת הבדידות שהם חשים כלומר ככל שהיחסים בין הזקן לילדיו טובים ומלוכדים יותר כך הזקן מרגיש פחות בודד.
